מחקרים שנעשו לאחרונה מגלים כי תפוחי-אדמה מטוגנים - צ'יפס - הם האחראים הגדולים ביותר לעלייה במשקל, ומסיבה טובה. האם עלה בדעתכם פעם מדוע אינכם יכולים לטעום רק מקלון צ'יפס אחד ולא להמשיך לבלוס את כל היתר?
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה גילו כי השומנים במזונות אלו הופכים אותם למזון שאי-אפשר לעמוד בפניו, ומעוררים לחיים מנגנון ביולוגי מפתיע, שכפי הנראה אחראי להתנהגות הזללנית שלנו. האשמים בכך? כימיקלים טבעיים בגוף, דמויי מריחואנה, הנקראים אנדוקנבינואידים.
במסגרת המחקר, צוות החוקרים גילה כי אצל חולדות שאכלו משהו שומני, תאים בחלק העליון של המעיים החלו לייצר אנדוקנבינואידים. לסוכרים ולחלבונים, יש לציין, אין השפעה כזו.
התהליך מתחיל למעשה בלשון, היכן שהשומנים שבמזון יוצרים אותות הנעים תחילה למוח, ואז דרך קשרים עצביים, הנקראים העצב התועה, למעיים. שם, האותות מעוררים ייצור של אנדוקנבואידים, ששולחים אותות המעוררים את הההתנהגות הזלננית של מזונות שומניים, כפי הנראה על-ידי כך שהם גורמים לשחרור כימיקלים עיכוליים הקשורים לרעב ולשובע שמאלצים אותנו להמשיך לאכול.
זוהי הפעם הראשונה בה חוקרים מצליחים להראות כי אותות האנדוקנבינואידים שבמעיים משחקים תפקיד חשוב בוויסות צריכת השומן.
ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של "Proceedings of the National Academy of Sciences".
מנקודת מבט אבולוציונית, בבעלי-חיים קיים צורך חזק ביותר לצרוך שומנים, שהם נדירים בטבע אך חיוניים לתפקוד תקין של התאים. בחברה בת-זמננו, השומנים זמינים והצורך המולד לאכול מזונות שומניים גורם להשמנה, לסוכרת ולסרטן.
הממצאים מראים כי ייתכן שאפשר לדכא את הנטייה הזו על-ידי חסימת פעילות האנדוקבינואידים, לדוגמה, בעזרת שימוש בתרופות שחוסמות את הרצפטורים של הקנבינואידים. מאחר שאין צורך שהתרופות יחדרו למוח. התרופות לא אמורות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, כמו חרדה ודיכאון.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
