עובדת שנפצעה בעת שהגיעה לגן של בנה בדרכה חזרה מן העבודה לביתה, תקבל מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי בגין תאונת עבודה. כך קבע (7.7.11) בית הדין הארצי לעבודה, בסוגייה לה עשויה להיות השלכה תקדימית רחבה.
ורדה גורדון היא עובדת מדינה ואם לילד שבשנת 2009 היה בן ארבע. מדי יום הייתה מביאה את בנה למעון ואוספת אותו בדרכה חזרה מן העבודה, בשעה 16:00. בפברואר 2009 הקדימה גורדון לצאת מן העבודה והגיעה למעון כבר ב-15:00, כדי להשתתף במסיבת ט"ו בשבט, אחריה תכננה לקחת את בנה הביתה. אולם ביציאה ממכוניתה נפלה, נחבלה ולפיכך לקחה מיד את בנה הביתה. גורדון נעדרה מעבודתה 18 יום, אך הביטוח הלאומי ובית הדין האיזורי לעבודה סירבו להכיר באירוע כתאונת עבודה.
השופט
שמואל צור פותח באומרו, כי הקביעה מהי תאונת עבודה כאשר העובד מצוי בדרכו לעבודה או ממנה, היא סוגייה סבוכה התלויה במידה רבה בנסיבות האירוע. זאת, משום שנקבע שסטייה של ממש מהדרך לעבודה וממנה, תביא לכך שפגיעה כזו לא תיחשב לתאונת עבודה, אך קשה מאוד לקבוע מהי "סטייה של ממש".
צור קובע: "נדמה שהמפתח הנכון לפסיקה במקרים גבוליים שכאלה הוא בחינת התכלית האמיתית של מהלכי המבוטח, תוך מתן משקל ועדיפות לעיקר על פני הטפל. ככל שבית הדין יתרשם במקרה שלפניו כי התמונה העובדתית מצביעה על התאמה כללית ואמיתית למסגרות הלא מדויקות הקבועות בחוק, כי אז הנטייה תהיה להכיר באירוע כ'תאונת עבודה', אף אם הייתה חריגה שולית וזניחה כלשהי בנסיבות האירוע. הבחינה צריכה להיעשות בסבירות ובמידתיות, באופן שהמטרה העיקרית של החוק תושג ולא יקופחו זכויות מבוטח במקרים גבוליים. יש לזכור שעניין לנו בחוק סוציאלי שפרשנותו ויישומו במקרים של ספק נעשים תמיד לטובת המבוטח".
במקרה הנדון, אומר צור, הרי שגורדון ביצעה את המסלול הרגיל של חזרה מהעבודה ורק הקדימה את שעת יציאתה: "מדובר בשגרת נסיעה כמדי יום ביומו ולא כאירוע חד-פעמי; מדובר בנסיעה מוקדמת לגן הילדים למסיבה הנערכת סמוך לתום יום הלימודים; מדובר בהקדמה חד-פעמית של ההגעה לגן בשעה אחת בלבד. בנסיבות אלה, אין לראות את חזות כל הנסיעה בהגעה למסיבה, אלא לראות את התמונה הכללית, שהמסיבה היא התפל בה והעיקר הוא לקיחת הילד מן הגן.
"מעבר לכך, יש לתת את הדעת לכך שבסופו של דבר, המערערת לא השתתפה במסיבה ולקחה את הבן מן הגן מיד. במקרה זה, יש להעדיף את בחינת האירוע על-פי 'מבחן התוצאה' (לקיחת הבן מהגן מיד) ולא על-פי 'מבחן הכוונה' (השתתפות במסיבה), שלא התממשה בפועל".
