הרבה מלח + מעט אשלגן = מוות?

הרחיקו את המלחיות מהשולחן - צריכה גבוהה מדי של מלח וצריכה מועטה של אשלגן - עלולה להעלות את הסיכון שלכם למוות. כך דיווחו אמש (ב', 11.7.11) חוקרים ממשלתיים בארצות הברית.

הממצאים, שפרסם צוות מדענים מהמרכזים האמריקנים למניעת מחלות (CDC) מטילים ספק בממצאי מחקר שפורסם בשבוע שעבר [ראו ידיעה משמאל] שלא גילה ראיות לכך שהפחתת צריכת המלח מורידה את הסיכון למחלות לב ולמוות בטרם עת.

"המלח עדיין מזיק לנו", כך אמר ד"ר תומס פיירלי, חבר ועדת הבריאות של עיריית ניו-יורק, המנהל בימים אלו מסע תעמולה לעידוד הפחתת צריכת המלח במסעדות ובמזונות מוכנים ב-25% לאורך תקופה של חמש שנים.

רוב המומחים בתחום הבריאות מסכימים עם פיירלי שצריכת מלח גבוהה מזיקה וכי צמצום צריכת המלח יכול להוריד לחץ דם גבוה, המעלה את הסיכון להתקפי לב ולשבץ. צריכת המלח עלתה מאז שנות ה-70, והאמריקנים צורכים כמות יומית כמעט כפולה מזו המומלצת.

המחקר של ה-CDC, שפורסם ב-Archives of Internal Medicine, התמקד בעיקר במחקרים שהראו כי תזונה עשירה במלח ודלה באשלגן מסוכנת במיוחד. פיירלי, שפרסם מאמר נלווה למחקר של ה-CDC, טוען כי מדובר במחקר היעיל ביותר במונחים של השפעות ארוכות-טווח מצריכת מלח גבוהה.

לצורך המחקר, החוקרים בדקו השפעות ארוכות-טווח של צריכת סודיום ואשלגן כחלק ממחקר בן 15 שנה שכלל למעלה מ-12,000 איש. בסוף תקופת המחקר, 2,270 ממשתפי המחקר מתו: 825 ממקרי המוות היו כתוצאה ממחלות לב ו-433 היו מקרישי דם ושבץ.

החוקרים גילו כי אנשים עם צריכת מלח גבוהה וצריכת אשלגן נמוכה היו בסיכון הגבוה ביותר - אנשים שהתזונה שלהם הייתה עשירה במלח ודלה באשלגן היו בסיכון גבוה ב-50% למות מכל גורם שהוא ובסיכון כפול בערך למות מהתקף לב.

אי לכך, החוקרים ממליצים להעלות את צריכת האשלגן בתזונה על-ידי הוספה של פירות וירקות טריים, כמו תרד, ענבים, גזרים, בטטות וחלב ויוגורט דלי שומן.

קבוצה של תעשיינים המאוגדת ב-"The Salt Institute", הגיבה לממצאים וטענה כי המחקר של ה-CDC, שגילה קשר בין צריכת מלח למחלות לב, הוא חסר-משמעות מבחינה סטטיסטית. לדבריהם, מדובר במחקר שמתמקד באג'נדה של ה-CDC בדבר הורדת צריכת המלח ולא בהשפעות הבריאותיות שיש לצריכת מלח. הממצא המשמעותי היחיד, מבחינתם, הוא הקשר בין רמות נמוכות של אשלגן לתמותה.

ואילו ב-CDC מתעקשים כי הממצאים תומכים בראיות הקיימות כבר, שמראות כי מינונים גבוהים של נתרן קשורים להשלכות בריאותיות שליליות יותר, כמו גם שצריכה גבוהה של אשלגן מועילה לבריאות.