"מחירי המזון בישראל עלו ב-50% יותר מן המדד. מחירי ההלבשה, ההנעלה והריהוט דווקא ירדו נומינלית בשנים האחרונות. ההסבר לכך הוא שבענפים אלו מתקיים יבוא חופשי ללא מכס, בעוד שבענף המזון אין יבוא מתחרה" - כך טען (יום ה', 14.7.11)
יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות, בוועידה הכלכלית השנתית של התעשיה והמגזר הקיבוצי שהתקיימה ברמת גן.
לדברי גבאי, "תחרות ביבוא היא המכשיר היחיד לבלימת אינפלציה במוצרים סחירים. פתיחת השווקים תביא להוזלת מחירים. הסקטור האינטרסנטי כמובן, יתנגד תמיד למהלכים מסוג זה, משום שכל סקטור מייצג את הפעילים בו".
גבאי אף התייחס למאבק הצרכנים: "יצרנים ומשווקים ינסו להגיע למחיר אופטימלי מבחינתם, אין לצפות מאנשי עסקים לפעול אחרת. מאבק צרכנים יכול להיות יעיל, אם הוא עקבי. רק צעדים ברורים ונחרצים של הממשלה ומאבק צרכנים מתמשך יכולים לפעול לשיפור בתחרות ובמחירים".
גבאי השיב גם לגורמים הקוראים להרחיב את השימוש בפיקוח מחירים ולהוריד את המע"מ במטרה להוזיל את מחירי המזון: "עדיף שלא לעוות מחירים יחסיים. פיקוח מחירים אינו יעיל, והשפעתו שולית וזניחה. גם הורדת מע"מ לא תטיב בהכרח עם הצרכנים. כאשר התחרות מוגבלת וגמישות הביקוש נמוכה, אין השפעה רבה על המחיר לצרכן. רוב הורדת המע"מ תביא להגדלת רווחיות היצרנים והמשווקים".
הוא הסביר עוד מדוע מצבו היחסי של המעמד הבינוני הורע בעוד ששכר הנטו נשמר: "הממשלה קיצצה הוצאות במונחים יחסיים לתוצר, כ-7 אחוזים, כלומר 50 מיליארד שקלים בכל שנת תקציב. בכך גלגלה הוצאות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, לציבור. המעמד הבינוני נאלץ להגדיל הוצאות במאות שקלים לחודש לשירותים אלה ולכן הוא נשחק".
גבאי הסביר בנוסף, כי סל המוצרים של המעמד הבינוני גדל מאוד, בכל הקשור למוצרי תקשורת, אופנה, ערוצי טלוויזיה, כאשר במקביל לא חלה עלייה בשכר ריאלי.
"מוצרים בסיסייים - סיגריות ופלאפונים, ולאו-דווקא קוטג'"
בהתייחסו למצבם של העשירונים התחתונים, אמר גבאי כי "משקל הוצאות הרווחה בתוצר בישראל הוא הנמוך בעולם המפותח, האם ראוי להמשיך בכך? האם צריך לשנות זאת באמצעות מיסוי גבוה יותר על הסקטור העסקי? הגלובליזציה מגדילה אי שוויון בתוך מדינות אך משפרת את חלוקת ההכנסות בין מדינות. רק שיפור בחינוך של הקבוצות החלשות, יכול לשנות את התמונה, זאת כאשר החינוך מוטה שוק עבודה. ישראל לא מטיבה לעשות כן.
הגדרת מוצרים בסיסיים היא לפי משקל יחסי גבוה של צריכת העשירונים הנמוכים. לכן סיגריות, פלאפונים, טלוויזיות ומקררים הם מוצרים בסיסיים ולאו-דווקא קוטג', במבה או חלב".
על הדרך היחידה, לדעתו, להתמודד עם משברים כלכליים גלובליים, אמר גבאי כי "המדינות היציבות והחזקות כלכלית הן אלו השומרות על יציבות פיננסית ופתיחת שווקים. ללא יציבות פיננסית, מדינה הופכת לתלויה בשוק ההון העולמי שקובע את גורלה. מי שלא יציב עובר משברים; ספרד, יוון, פורטוגל, איטליה. מי שיציב נהנה מעדנה, כמו צפון אירופה, ישראל, אוסטרליה או קנדה. בטווח הקצר לפחות, אין השפעה לגורמים אחרים כמו חינוך, תשתיות וכדומה.
איך ישראל עשתה זאת, לדברי גבאי? דרך הקטנת הוצאות ממשלה מ-50 ל-43 אחוזי תוצר וגם דרך הורדת נטל המס. בצפון אירופה המיסים גבוהים והוצאות ממשלה גדולות, אך לעומת זאת, אין גירעון ממשלתי.
