בית המשפט לערעורים במדינת מסצ'וסטס דחה (13.7.11) את ערעורו של משה חננאל, על ההחלטה לפיה אין לו זכות לבעלות ב-12% ממתחם הקזינו של
שלדון אדלסון במקאו שבסין. אלדסון הוא בעלי החינמון "ישראל היום".
מדובר בקזינו הגדול ביותר בעולם, ששטחו 50,000 מ"ר ובו 3,400 מכונות הימורים ויותר מ-800 שולחנות הימורים. במלון בו פועל הקזינו ישנם 3,000 חדרים, אולם ספורט בן 15,000 מקומות, שטח המיועד ל-340 חנויות, 108 אלף מ"ר של אולמות כנסים וחדר אוכל מפואר. היקף הפרויקט כולו הוא 945,000 מ"ר.
חננאל ניהל בשנים 2000-1996 את עסקיה בישראל של חברת Interface Partners International שבבעלות אדלסון, ואשר נועדה בעיקר להשקעה בתחום ההיי-טק בישראל. שכרו היה 100,000 דולר בשנה, על-פי חוזה בעל-פה בין השניים - שעמד בליבו של הסכסוך ביניהם.
חננאל טען, כי אדלסון הבטיח לו אופציה לעד 12% מכל השקעה שהוא או המשרד בישראל ייזמו מחוץ לארה"ב, וטען שהקזינו במקאו נכלל במסגרת זו. אדלסון טען, כי הבטיח לחננאל 12% מהרווח הנקי של השקעות ההיי-טק בישראל אותם ייזום או יקים חננאל. אדלסון עתר לפסק דין הצהרתי שיקבל את עמדתו, ותביעתו התקבלה.
חננאל ערער על פסק הדין בפני בית המשפט לערעורים, כאשר טענתו המרכזית הייתה לחוסר סמכות של בית המשפט המחוזי. לדבריו, אדלסון הוא תושב נוואדה, ולכן לבית המשפט במסצ'וסטס אין סמכות לדון בסכסוך ביניהם. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו שדי בעובדה שלאדלסון יש כתובת גם במסצ'וסטס, כדי להקים זכות שיפוט לבתי המשפט במדינה זו.
טענה נוספת שהעלה חננאל הייתה, כי למרות שאת התביעה הגיש אדלסון - למעשה הוטל עליו להוכיח את גירסתו. בית המשפט לערעורים קבע, כי בית המשפט המחוזי בחן את גרסאות שני הצדדים ומצא שלא הייתה גמירות דעת מצד אדלסון וחננאל לגבי פרטי ההסכם ביניהם. לאור זאת, נקבע, אין משמעות לשאלה על מי הוטל נטל ההוכחה.
