אדם הטוען שתוכן שהופץ באופן אנונימי באינטרנט מהווה עוולה כלפיו או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יהיה רשאי לפנות לספק השירות ברשת ולקבל ממנו, ללא הליך שיפוטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את מקור התקשורת שממנו הועלו התכנים הפוגעניים. כך קובע תזכיר הצעת חוק שהפיץ (ג', 19.7.11) משרד המשפטים.
ההצעה באה לתת מענה ללאקונה עליה הצביע בית המשפט העליון, כאשר קבע שעל-פי החוק הנוכחי לא ניתן לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי, גם כאשר נטען למשל שהוציא לשון הרע או פגע בקניין רוחני. בניגוד לפרקטיקה שהשתרשה בבתי משפט השלום והמחוזי, קבע העליון שלא ניתן לחשוף פרטים אלו כאשר לתובע או לנפגע אין מידע מוצק לגבי זהותו של הפוגע. בכך כמובן נוצר מילכוד, בו ניתן לחשוף את הפוגע האנונימי רק כאשר זהותו כבר ידועה.
הצעת החוק קובעת, כי לאור האינטרס הציבורי לאפשר שיח חופשי באינטרנט ולאור זכותו של אדם לפרטיות ולחופש ביטוי, הרי שספק שירות לא ימסור פרטי מידע מזהים, ובהם שם מלא, מען, מספר תעודת זהות וכן פרטיה המזהים של חברה, של מי שהשתמש בשירותיו ותחול לגבי פרטים אלו חובת סודיות. פרטי מידע אלו יימסרו על-ידי ספק השירות רק אם ניתנה לכך הסכמת המנוי, או לפי הוראות כל דין או לפי צו בית משפט.
עם זאת, כאמור, תחול חובה למסור כתובת IP למי שטוען שנפגע בידי גולש אנונימי. לצורך כך, מוצע להגדיר "ספק שירות" באופן שכולל כל גורם שמספק שירות כלשהו ברשת, כגון שירות גישה, שירות אחסון ואירוח או שירות של העברת מידע.
במקביל קובעת הצעת החוק, כי בית המשפט יהיה רשאי להורות לספק השירות למסור לנפגע פרטים מלאים של הגולש הפוגע (ככל שאלו מצויים בידיו), ולא רק את כתובת ה-IP שלו. ההצעה קובעת את הנוהל לדיון בבקשות אלו ומדגישה, כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על מסירת הפרטים המזהים, רק אם "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי הבקשה הוגשה כדי לאפשר למבקש להגיש תביעה, וכי קיים חשש ממשי, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, שהתוכן שלגביו הוגשה הבקשה מהווה עוולה כלפי המבקש או הפרת זכות קניין רוחני שלו, וכי קיימים סיכויים שהתביעה תוכרע לטובת המבקש".
סעיף נוסף בהצעה מציע לקבוע הליך טרום משפטי, שיינקט אם יבחר בכך המבקש, שמטרתו לאפשר למנוי להסכים לחשיפת פרטיו ובכך לייתר הליך משפטי של בקשת חשיפת פרטי מידע. מנוי עשוי להסכים לכך, אומר משרד המשפטים, למשל במקרה שבו הוא אינו הגורם שהפיץ את התוכן שנטען כי הוא פוגעני, שכן מדובר בבית עסק או במקום ציבורי (כגון בית קפה) המספק גישה לאינטרנט.