הוועדה לפניות הציבור מבקשת ממשרד החינוך <br>לקדם דרכי הטיפול בילדים אוטיסטיים

הוועדה לפניות הציבור בכנסת דנה היום (יום ד', 23.7.03) בפניות ציבור בנושא קידום וטיפול בילדים אוטיסטים. הדיון נערך בעקבות פניית עמותת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) ובקשתו של ח"כ עמרי שרון, חבר הוועדה.

בפניית עמותת אלו"ט הועלו מספר בעיות הנוגעות לאוכלוסיית הילדים האוטיסטים:

- העדר מפקח לאוטיסטים מטעם משרד החינוך: לטענת אלו"ט במשרד החינוך לא קיים מפקח שבקיא בצורכי אוכלוסיית הילדים האוטיסטים ויכול להוביל את מדיניות המשרד בנושא. זאת, למרות שילדים אלו נמצאים תחת אחריות משרד החינוך מגיל 3 ועד גיל 21.

- הכנסת התוכנית הטיפולית ABA למערכת החינוך: שיטת ABA (Applied Behavioral Analysis) היא שיטה התנהגותית לטיפול בילדים אוטיסטים ומטרתה לשפר את תפקוד הילד האוטיסט עד לכדי הבאתו לתפקוד תקין ונורמלי ככל האפשר. משך זמן הטיפול בתוכנית נע בין 2-5 שנים. כיום, קיימות מסגרות טיפוליות לגיל הרך (עד גיל 3) המטפלות בילדים האוטיסטים באמצעות שיטה זו. לדברי עמותת אלו"ט, במחקרים רבים בעולם, הוכחה שיטת ABA כאפקטיבית ביותר לקידום ילדים אוטיסטים ומדינות רבות אימצו את השיטה.

עם זאת, בגנים ובכיתות החינוך המיוחד המופעלים על-ידי משרד החינוך, לא קיימות מסגרות מיוחדות המטפלות בשיטה זו. כך, נוצר מצב בו ילדים שהחלו טיפול במסגרת תוכנית זו נאלצים להפסיקה בהגיעם לגיל 3, דבר המונע התקדמות שלהם ואף מביא לנסיגה בהתנהגותם. בנוסף, טענו ההורים, כי במסגרות ההכשרה לגננות ומורים של החינוך המיוחד, לא ניתנת התייחסות לנושא האוטיזם בכלל ולנושא שיטת ABA בפרט.

יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, ציין בישיבה, כי החברה צריכה לסייע להורים ולילדיהם. "מעטים האנשים היודעים את סבלם של הורים לילדים אוטיסטים ומעטים עוד יותר יודעים כמה אפשר לקדם ילדים כאלה. ציין הרב אייכלר. עוד ציין, כי הגיע הזמן להעריך מחדש את כל שיטת הטיפול בחינוך המיוחד, כי יש שיטות סותרות ורבות בעניין השילוב בחינוך הכללי ובעניין הטיפול באוטיסטים. "בעקרון, יש לאפשר להורים שחיים את המציאות הקשה, להיות שותפים בבניית תוכנית הכשרה מקצועית למטפלים באוטיסטים בפרט, ובחינוך מיוחד בכלל", ציין ח"כ הרב אייכלר.

ח"כ עמרי שרון ציין בישיבה, כי הדרישה היא לא לתקצוב שונה, אלא דרישה ממשרד החינוך להכיר בשיטה שהוכחה כמוצלחת בכל העולם ולהכניסה למערכת החינוך בארץ לטיפול באוטיסטים. ח"כ שרון ציין, כי השיטה הוכחה כשיטה הטובה ביותר ליצירת תקשורת עם הסביבה עבור הילדים האוטיסטים.

ח"כ ענבל גבריאלי ציינה, כי לאור הגידול שחל במספר המאובחנים כאוטיסטים, חובה שיהיה מפקח במשרד החינוך שיטפל בכל הבעיות של הילדים האוטיסטים.

בישיבה נכחו הורים לילדים אוטיסטים, שסיפרו על השעות הרבות והעלויות הגבוהות שהם משקיעים בטיפול בילדיהם בבית, על-מנת שיגיעו להישגים ויתקשרו עם הסביבה. מרבית ההורים ציינו, כי ברגע שהכניסו את ילדיהם למסגרות של החינוך המיוחד הרגיל, חלה אצל הילדים נסיגה משמעותית בתפקוד ובמרבית המקרים לא היתה כל התקדמות אצלם. ההורים ציינו, כי העלות הממוצעת להחזקת ילד אוטיסט מגיעה ל-17,000 ש"ח בחודש.

לאה שקד, מפקחת ארצית ממונה על שירות חינוך מיוחד במשרד החינוך, ציינה בישיבה, כי החל משנת הלימודים הבאה יתמנה מדריך ללקויות מורכבות (האוטיזם נכלל בהם) בכל מחוז של המשרד, שירכז בין השאר את נושא האוטיזם. כמו כן, ימונה מדריך ארצי שיתאם וירכז בין כל המחוזות. שקד ציינה, כי היא מתנגדת להכניס את שיטת ה-ABA כחובה למערכת החינוך וציינה, כי קיימות שיטות רבות שהוכיחו את יעילותן לטיפול בילדים אוטיסטים. שקד ציינה עוד, כי ממחקרים אחרונים עולה כי 1 מתוך כל 500 ילדים נולד אוטיסט ובישראל לומדים כיום 1,399 ילדים אוטיסטים במערכת החינוך. שקד הודתה בישיבה, כי עם גידול במספר המאובחנים כאוטיסטים, למערכת החינוך אין מענה לכך ואין מספיק אנשי מקצוע בתחום. בנוסף ציינה שקד, כי נציבות שירות המדינה לא אישרה מפקח לנושא ולכן לא קודם נושא זה.

בסיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי:

1. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להכשיר אנשי מקצוע, כולל מורים וגננות בחינוך המיוחד, לטיפול בילדים אוטיסטים.

2. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להכניס לתוכנית הלימודים של הגננות והמורים לחינוך מיוחד התמחות בנושא אוטיזם בכלל ובשיטת ABA בפרט.

3. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להקצות מפקח מיוחד לאוטיסטים, כפי שקיים במשרד הרווחה.

4. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להכיר בלימודי השתלמות ב-ABA לצורך גמול השתלמות עבור המורים.

5. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להכניס את שיטת ABA למסגרות מערכת החינוך ולאפשר להורים המעונינים בכך להכניס את ילדיהם למסגרות אלה.