מחקר: פערי ההכנסות, ההשכלה והבריאות בישראל מעמיקים

מרכז טאוב העביר אמש (ג', 2.8.11) ללשכת ראש הממשלה, לשר האוצר ולמשרדי הממשלה את דוח מצב המדינה - חברה, כלכלה ומדיניות 2010. הדוח השנתי של מרכז טאוב מציג תמונת-על מקצועית בשפה בהירה של התוואים החברתיים והכלכליים עליהם נמצאת ישראל ומציע המלצות למדיניות.

הסוגיה המרכזית בדוח - סוגיה שחוצה תחומים - היא סוגיית אי-השוויון, הבאה לידי ביטוי במרבית הפרקים של הדוח. מהדוח עולה כי בישראל הולכים ומעמיקים הפערים בהכנסות, בהשכלה ובבריאות. מרכז טאוב מראה שרמת החינוך בארץ היא גורם מרכזי לכך. הדוח קובע כי המפתח לצמיחה כלכלית בת קיימא הוא שיפורים מתמידים בפריון - מה שמגביר את הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים, ומקטין את הביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה.

בישראל הענייה יותר של תחילת שנות השבעים, שיעורי התעסוקה בקרב כל קבוצות ההשכלה היו גבוהים מ-90 אחוז. בישראל המתקדמת יותר, של המילניום הנוכחי, שיעורי התעסוקה הולכים וצונחים ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר. אם לפני 40 שנה, למעלה מ-90 אחוז מבעלי 1 עד 4 שנות לימוד היו מועסקים, שיעורם היום קרוב ל-50 אחוז בלבד. בקרב בעלי 8-5 שנות לימוד, שיעור התעסוקה אינו עובר את ה-60 אחוז. אנשים משכילים מועסקים יותר ומשתכרים יותר. כתוצאה מכך, כפי שמלמד הדוח, שיעורי העוני בקרבם נמוכים יותר, נגישותם לטיפול רפואי ולתרופות טובה יותר, והישגי ילדיהם בלימודים גבוהים יותר.

לאור הירידה הגדולה והנמשכת בביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה, היה ניתן לצפות, שממשלת ישראל תפעל בנחישות להקטנת ההיצע של מעוטי ההשכלה והמיומנות. עם זאת, לדברי מחברי הדוח, הממשלה עושה בדיוק את ההיפך: היא מאפשרת יבוא של מאות אלפי עובדים לא-ישראלים בעלי השכלה נמוכה - בהיקף של עובד אחד מכל שבעה עובדים במגזר העסקי - ובכך מונעת התאוששות בתעסוקה ובהשתכרות של ישראלים בעלי השכלה נמוכה.

הדוח קובע כי בזמן שהתמונה המאקרו-כלכלית בהווה נראית טוב ביחס למדינות המערב, המתאוששות מהמשבר הכלכלי החמור, התחזית לישראל בטווח הארוך בעייתית למדי. מרכז טאוב מראה, כי הדבר קשור באופן הדוק לרמת החינוך הניתנת לחלק גדול וגדל בחברה הישראלית. החינוך שילדי המדינה מקבלים היום יקבע לא מעט את יכולתה של ישראל העתידית להחזיק משק של עולם ראשון.

הוצאה ציבורית נמוכה וחינוך מתדרדר

כמה מן הבעיות המרכזיות עליהן מצביע הדוח:

• בחמש השנים האחרונות, ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ישראל ירדו ביחס לתוצר, בעוד שהן עלו במרבית מדינות המערב.

• פערי השכר בישראל גבוהים בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת, והם מתבטאים בעיקר בפערי השכר בין עובדים בעלי רמות השכלה שונות. כמו-כן, שיעור העוני בקרב האוכלוסיה העובדת בישראל גבוה ונמצא במגמת עלייה. כיום מרבית העניים בישראל באים מקרב משפחות עובדות.

• המשפחות החד-הוריות בישראל נוטות להיות עניות מאד - למעלה משליש ממשפחות אלה נמצאות מתחת לקו העוני - גם בהשוואה למשפחה הישראלית הזוגית וגם בהשוואה למשפחה החד-הורית המערבית.

• בין 2000 ו-2010, מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית ירד באחוז אחד בזמן שמספר התלמידים הערבים גדל ב-46% ומספר התלמידים החרדים גדל ב-58%.

• בהשוואה ל-25 מדינות מפותחות, תוצאות מבחני ה-PISA האחרונים מצביעות על כך, שההישגים של ילדי ישראל הם הנמוכים ביותר, הפערים בהישגים הם הגבוהים ביותר ואפילו ההישגים של התלמידים המצטיינים בארץ נמוכים מאלה של המצטיינים ב-24 מתוך 25 המדינות. ניתוח נתונים ממחקרי PISA 2000 ו-PISA 2006 מלמד, שגודל האוכלוסיה הצעירה בישראל, הנובע משיעורי ילודה גבוהים, מסביר את מרבית הפער בין ציוני התלמידים הישראלים ובין הממוצע הבינלאומי.