יגאל סרנה מותח ביקורת נוקבת על מדיניות משרד הבריאות, ומדינת ישראל ככלל, כלפי הקשישים הנזקקים לטיפול סיעודי. סרנה - סופר, עיתונאי ופובליציסט הכותב במוספי
ידיעות אחרונות המחיש בתוכנית הבוקר של אברי גלעד (8.8.11) בעיה זו בסַפרו על דחיית בקשתו בהליך ביורוקרטי מתיש לקבל סיוע מהמדינה למימון הוצאות הטיפול הסיעודי עבור אמו בת ה-94.
סרנה ציין, כי לאמו היה ביטוח רפואי סיעודי בקופת החולים "מכבי", ששילמה סכום של 250,000 ש"ח עבור מספר שנים של טיפול סיעודי בהתאם לפוליסה. לאחר תקופה זו הוא פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל מימון משלים בסך של 4,000 ש"ח בחודש, בציינו כי ההכנסה החודשית של אמו עומדת על 5,000 ש"ח והעלות החודשית הטיפול הסיעודי מסתכמת ב-9,000 ש"ח. לדבריו, לאחר מספר חודשים הוא קיבל תשובה ממשרד הבריאות, לפיו הוא ואחותו יוכלו להתחלק בעצמם במימון הסכום החסר בעלות של 2,000 ש"ח בחודש, וכי המדינה אינה צריכה לסייע למטרה זו.
"אני בכלל הצעתי לרכז את כל הזקנים באולם גדול עם ממטרות שרוחצות אותם וכל מיני מתקנים אוטומטיים שמזיזים אותם מפה לשם לחסוך את כל הקשקוש הזה של בתי אבות, שממילא החיים שם כל כך קשים ואומללים. ובתי האבות עצמם נמצאים תחת לחץ עצום של הממשלה שמורידה את הסיוע כל הזמן", אמר סרנה בנימה צינית.
על דחיית בקשתו לסיוע של המדינה אמר סרנה, כי זו הייתה "הרגשה מתסכלת", והוסיף: "אני פלטתי במשרד הזה גידוף, שגרם לי לצאת משם. אני הייתי מאוד קרוב למצב הזה שאנו מדברים עליו, ההפגנות האלה שהן לא נהפכות לאלימות זה נס, כי כמות הזעם והתיעוב והביזה, המילה ביזה שעכשיו יוצאת בהפגנות האלה, היא מילה שאני משתמש בה. אני קראתי לזה ביזת הזקנים”.
"דרך אימא שלי הבנתי כמה המדינה הזו היא סדומית, היא מנוולת כמנגנון מול האזרח וכמו מי שכתב השבוע: יחסית לארה"ב ולאירופה, בישראל אתה משלם הכי הרבה ומקבל הכי מעט, וזה תהליך איטי, שהיום ההתפרצות הגעשית הוולקניית הזו של ההפגנות היא פונקציה של הגילוי הנורא הזה, שהמדינה שאמורה להגן עליך היא האויבת הכי גדול שלך, בעיני אויבת הרבה יותר מסוכנת מאירן”.
