ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר (יום א', 27.7.03) לעיתונאים הנלווים לפמלייתו, בדרכו לוושינגטון, כי ישראל עתידה לשחרר בשבוע הקרוב כ-540 אסירים פלשתינים, מהם 210 אסירים 'איסלמיים' מהחמאס והג'יהאד, 210 אסירי מהפתח ו-120 פליליים.
מספר זה של 210 אסירים 'איסלמיים' הוא כמעט כפול מהמספר שדובר עליו עד כה - 110. הדבר נובע מכך, שבישיבת הממשלה היום, לא הצביעו השרים על מספר מסויים של אסירים, כי אם על הקריטריונים לשחרורם בלבד. ואולם, ברקע ההחלטה היו ההבנות, כי מדובר ב-110 אסירים בלבד.
הצהרת אותו בכיר בפמליית ראש הממשלה - הוא שרון, על הכפלת מספר משוחררי החמאס והג'יהאד, מעוררת רוגז רב בקרב חלק מהשרים. חלק מהם אמרו מאחורי הקלעים, כי שרון שוב רימה את הממשלה, כאשר מצד אחד, כאשר ביקש את תמיכת השרים, הוא לא הבהיר - מה שאולי היה ידוע לו - כי אין מדובר רק ב-110 אסירים איסלמיים; ומצד שני דאג לקבל מהשרים צ'ק פתוח, כאשר העביר החלטה המדברת על קריטריונים בלבד.
שרון אמר בבוקר לשרי הליכוד (יום א'), שההחלטה מהווה הבהרה בלבד להחלטה הקודמת שהתקבלה בנושא האסירים, וכי לא מדובר בשינוי מהותי.
על-פי התכנון, האסירים שנשפטו בבתי משפט ישראליים יזקקו לחנינה מידי נשיא המדינה, אולם העצירים המינהליים ישוחררו בצו של אלוף הפיקוד.
ישיבת הממשלה: רוב של 14 תומכים מול 9 מתנגדים לשחרור האסירים
בישיבת הממשלה אושרה ההצעה לשחרר אסירים מאנשי הג'יהאד והחמאס - בנוסף ל-430 האסירים ששחרורם הוסכם בדרג המדיני ובדרג המקצועי, על-ידי השב"כ. ההחלטה התקבלה לאחר שהופץ מידע רשמי, לפיו מדובר בכ-110 אסירים איסלמיים. ההצעה התקבלה ברוב של 14 שרים מול 9 מתנגדים. כל השרים שהתנדנדו, בהם: ציפי ליבני, דני נוה ובנימין נתניהו תמכו לבסוף בהצעה.
השרים שהתנגדו לשחרור היו צחי הנגבי, לימור לבנת, עוזי לנדאו, אביגדור ליברמן, בני אלון, אפי איתם, זבולון אורלב, ונתן שרנסקי.
בצהריים: 61 נפגעי טרור עותרים לבג"צ נגד החלטת הממשלה
לאחר היוודע החלטתה של הממשלה ברבים, הגישו מטה נפגעי הטרור הערבי ו-61 נפגעי טרור נוספים, עתירה דחופה לבג"צ נגד החלטת הממשלה, בה תקפו את סבירות ההחלטה.
בעתירה נטען, כי ההחלטה לשחרר מחבלים מבלי לעמוד על-כך שייאסף נשקם ויפורקו תשתיות הטרור, אינה סבירה. עוד טענו העותרים, כי קבלת ההחלטה מבלי לקבוע קריטריונים ברורים וחד-משמעיים, כגון "כל מחבל שהיה מעורב בפעולת טרור לאחר חתימת הסכם אוסלו ו/או מי ששוחרר בעבר בגין פעולות טרור ו/או מי שהיה קשור בפגיעה ממשית בגוף או בנפש לא ישתחרר מהמאסר", הינה בלתי סבירה בעליל וראויה לביטול.
עוד נטען בעתירה, כי ההחלטה לשחרר על-בסיס התחייבות של האסירים לחדול מעיסוק בטרור, אינה סבירה ואינה עניינית, מאחר והוכחה בעבר כבלתי יעילה.
