תביעות של נפגעי תאונות דרכים יפוצלו בין בתי הדין לעבודה ובין בתי המשפט האזרחיים, במקרים בהם הנפגעים זכאים לפיצוי הן מקופת החולים והן מחברת הביטוח. כך קבע (18.7.11) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליעזר ריבלין.
בעבר מומנו כל הטיפולים הרפואיים להם נזקק הנפגע על-ידי התחייבות שהוצאה באמצעות חברת הביטוח, תוך שהיא מתחשבנת ישירות עם קופת החולים בה חבר הנפגע. אולם חוק ההסדרים לשנים 2010-2009 קבע, כי האחריות הביטוחית למתן שירותים רפואיים לנפגעי תאונות דרכים - ככל ששירותים אלה נכללים בסל הבריאות - הועברה מחברות הביטוח אל קופות החולים. חברות הביטוח נותרו אחראיות ליתר חלקי הפיצויים לנפגעים.
תביעות נזיקיות רגילות נדונות בבתי משפט אזרחיים (השלום או המחוזי), ואילו תביעות נגד קופות החולים נדונות בבתי הדין לעבודה. כעת התעוררה השאלה, האם אין מקום לרכז בערכאה אחת את כל התביעות הנוגעות לנפגעי תאונות דרכים, ואם כן - באיזו מהן. לאחר שורה של פסיקות סותרות בערכאות הנמוכות יותר, הגיעה השאלה להכרעתו של בית המשפט העליון.
ריבלין מציין, כי מטרתו של התיקון הייתה להביא להתייעלות ולחיסכון בהוצאות. ואולם, כך עולה מדבריו, משרד האוצר והכנסת שכחו להביא בחשבון את הפיצול בין הערכאות: "התיקון לא דן במפורש בשאלת הסמכות לדון בסכסוך שבין נפגע תאונת דרכים לבין קופת החולים, בנוגע להיקף זכאותו של הנפגע לשירותי בריאות. אכן, חוק ההתייעלות נועד להביא להתייעלות ולחיסכון בהוצאות מנהליות לקופות החולים ולחברות הביטוח, אולם החוק לא שינה את ההסדר שהיה קיים עובר לחקיקתו, לעניין סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה" בתביעות הנוגעות לקופות החולים.
לפיכך, קובע ריבלין, אין מנוס מחלוקת הטיפול בתביעות בין שתי הערכאות. לדבריו, חלוקה זו מוצדקת בענייננו: "קופות החולים אינן נותנות פיצוי למבוטחיהן, כי אם מעניקות את סל השירותים הרפואיים הכלולים בסל הבריאות שקבע חוק ביטוח בריאות. זאת להבדיל מן הפיצוי בו מחויבות חברות הביטוח, שנועד להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו".
בשולי החלטתו מעיר ריבלין על הסכנה שמא נפגעים יפלו בין הכסאות, כאשר קופות החולים וחברות הביטוח יטילו זו על זו את חובת התשלום. הוא אומר: "ניתן להניח כי כאשר תתקיים מחלוקת אמיתית בשאלה אם טיפול מסוים כלול בסל הבריאות אם לאו, תישא חברת הביטוח, בשלב הראשון, בעלויות מימון הטיפולים. אם תסבור חברת הביטוח כי החובה לממן טיפולים אלה רובצת על קופת החולים, וכי זו מסרבת שלא בצדק להעניק את השירות הרפואי - תהא היא רשאית לחזור אל קופת החולים ולתבוע הוצאות אלה כמיטיבה שבאה בנעלי הנפגע, בבית הדין לעבודה".
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
