הסתדרות המורים עתרה (יום ב', 28.7.03) לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בבקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על הרשויות המקומיות לעשות שינוי כלשהו בשכרם של עובדי הוראה, בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה, עד להכרעה בבקשתם.
עוד מבקשת הסתדרות המורים, באמצעות עורכי הדין בני כהן ואורלי קציר, פסק דין הצהרתי הקובע, כי הגמול המשולם למורים בוגרי לטביה בגין תואר שני, "הינו זכות מכח הסכמים קיבוציים ואין למדינה, כמעביד, הזכות או הכח לקרוע זכות זו מההסכם הקיבוצי, או להביא בה שינוי על-ידי מעשה חד-צדדי".
עתירה זו נסובה סביב החלטתו של הממונה על השכר לבטל, באופן חד-צדדי וללא שימוע אישי, את הטבות השכר שניתנו למורים בוגרי השלוחה, והיא תידון בפני הרכב של 7 שופטים.
הסתדרות המורים גורסת, כי החלטת המדינה לבטל את ההכרה בתארים של אוניברסיטת לטביה, הינה חד-צדדית, ומשנה זכויות אישיות בחוזה העבודה, בלי שקויים משא-ומתן עם ארגון העובדים היציג קודם לשינוי, ומבלי שנערך לכל אחד מהעובדים הנפגעים שימוע אישי.
ייחודה של הבקשה, הוא בהתייחסותה לפגיעה בזכויות המוקנות מכח הסכמים קיבוציים, להבדיל מהעתירות המוגשות לבג"צ בנושא דומה, שהוגשו על-ידי עותרים אשר אינם מקיימים יחסי עובד-מעביד. מטעם זה, הוגשה הבקשה דווקא לבית הדין לעבודה.
החל מחודש מאי 2003, החליטה המדינה לשלוח לעובדיה בוגרי השלוחה, מכתבים המודיעים על שלילת הטבות השכר להם זכו, בעקבות קבלת התארים האקדמאיים.
מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, טוען כי חוסר הסבירות בהחלטת הממונה על השכר באוצר, נעוץ בכך שהמדינה היא זו שעודדה את עובדיה לרכוש תארים ואף השתתפה, באופן חלקי, בעלות השכר של עובדיה, ואפשרה להם לצאת ללימודים במשך יום בשבוע. לדבריו, מדיניות זו עודדה רבים לנצל את ההטבה, ביניהם כ-2,000 עובדי הוראה.
עורכי הדין בני כהן ואורלי קציר טוענים בעתירה, כי בוגרי השלוחה, שהינם חברי הסתדרות המורים, החלו לימודיהם בשלוחה רק לאחר קבלת אישור מפורש מאת המדינה כי השלוחה מופיעה ברשימת המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, כמוסמכת להעניק תארים אקדמאיים.
בוגרי השלוחה החברים בהסתדרות הינם עובדי הוראה שומרי חוק, שבחרו להרחיב השכלתם בעידוד המעסיק, אשר למדו בשקידה, מתוך סקרנות ומתוך רצון להרחיב דעת ולהביא את השכלתם הרחבה על עיסוקם. היום הם נאלצים להוכיח כי פעלו כשורה, ולשאת בנטל הראייה, על לא עוול בכפם.
