ישראל במקום ה-83 בעולם במונחים של חופש כלכלי

ישראל מדורגת במקום ה-83 בעולם מתוך 141 מדינות שנבדקו במונחים של חופש כלכלי. כך עולה (יום ג', 20.9.11) מסקירת מדד החופש הכלכלי העולמי של מכון ירושלים לחקר שווקים. מאז 2005, התדרדרה ישראל 35 מקומות בדירוג המדד. בשנה שעברה דורגה ישראל במקום ה-81 - שני מקומות גבוה יותר.

"הסקירה נותנת פרספקטיבה למחאת מעמד הביניים כנגד יוקר המחיה", אמרה קורין סאוור, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר שווקים. "השוואה בינלאומית ורב שנתית מלדמת שרמת החופש הכלכלי היחסי בישראל נמצאת במגמת ירידה. לעליות המחירים יש קשר ישיר להיעדר חופש כלכלי ותחרותיות".

סאוור מציינת שרמת החופש הנמוכה בקטגוריה של שיעורי המכס על מוצרים מסוימים - בה מדורגת ישראל במקום ה-121 בעולם - באה לידי ביטוי במכסים ומיסים הגבוהים והמגבלות על התחרות, למשל בשוק הרכב. המכס ומס הקנייה על מכוניות פרטיות גבוהים פי חמישה מאשר ברוב מדינות אירופה. התוצאה היא שאין תחרות בין יבואנים, אין חופש בחירה לצרכנים והמחירים נשארים גבוהים.

כמו-כן, בתחום הרגולציה ישראל מדורגת בסקירה במקום ה-107 בעולם, וסאוור אמרה, שאין זה מפתיע שחוסר התחרות בענף הבנקאות מביאה למחירים ועלויות גבוהים. "מגבלות על כניסת מתחרים לענף כלשהו, אם מתחרים מקומיים ואם גלובליים, ומגבלות על חופש הצרכן לבחור, מובילות בהכרח למחירים גבוהים, וכלל צרכני המדינה הם הסובלים ממצב זה", ציינה סאוור, בהזכירה את ירידת המחירים המיידית בענף התקשורת הבינלאומית כאשר הותרה התחרות מול בזק.

התחום הגרוע ביותר - גודל הממשלה

התחום בו ישראל בולטת ביותר לרעה, עבורו היא קיבלה ציון של 4.6 מתוך 10 (מקום 127), הוא גודל הממשלה. תחום זה נמדד באמצעות שיעור המס השולי, שיעור תשלומי ההעברה, ושיעור הבעלות הממשלתית על חברות והשקעות.

אולם גם ביחס למדינות סוציאל-דמוקרטיות בעלות ממשלות גדולות, ישראל מפגרת בתחומים רבים. ישראל קיבלה ציון 6 (מקום 53) עבור יעילות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין, בעוד שבתחום זה מדינות סקנדינביה תופסות חמישה משבעת המקומות המובילים.

בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-107 עם ציון של 6.2, הרבה אחרי מדינות כאיסלנד, דנמרק, שוודיה והולנד. ציון נמוך במיוחד קיבלה ישראל על דרישות מנהליות (3.5) ועלויות ביורוקרטיות (4.2). עבור מידת התחרות מצד בנקים זרים ניתן לישראל ציון 6 (מקום 94), כאשר כל מדינות סקנדינביה זכו לציון 9 או 8. עבור שיעור הפיקדונות בבנקים פרטיים זכתה ישראל לציון 5 (מקום 97), כאשר מדינות סקנדינביה זכו כולן לציון 10.

"אחת הקריאות שנשמעו מצד המוחים היא אימוץ מודל מדינת הרווחה הסקנדינבית", אמרה סאוור. "אולם השוואת המשקים הסקנדינביים למשק הישראלי מראה שיש לישראל כברת דרך לעשות בתחום הליברליזציה הכלכלית כדי להידמות להם. דרך זו תכלול בין השאר את ייעול מערכת המשפט והביורוקרטיה, והפרטות והגברת התחרות בענף הבנקאות ובענפים אחרים.

את הציונים הטובים ביותר שלה קיבלה ישראל על יציבות המטבע (8.8, מקום 55) וחופש המסחר הבינלאומי (7.1, מקום 45). הפרשי המיסוי בין יבוא מוצרים מסוימים כמו מכוניות וחלפים לבין מוצרים אחרים (3.8), וגודלו הצנוע של מגזר המסחר הבינלאומי (2.1), מנעו ממנה ציון גבוה יותר.

המדד מתייחס לנתונים משנת 2009, ומדרג שוב את הונג קונג במקום הראשון, ואחריה סינגפור, ניו-זילנד ושוויץ. המדינה הסובלת מהמחסור הגדול ביותר בחופש כלכלי היא זימבבווה, ומייד מעליה נמצאות מיאנמר, וונצואלה ואנגולה.

מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין חופש כלכלי לצמיחה. אולם תגובותיהן של מדינות רבות למשבר הכלכלי העולמי דווקא הפחיתו את מדד החופש העולמי הממוצע. ארה"ב, למשל, ירדה שלושה מקומות בדירוג עקב המדיניות התקציבית המרחיבה של ממשל אובמה וההרחבה המוניטארית של הבנק הפדרלי.

מדד החופש הכלכלי נוסד על-ידי חתן פרס נובל מילטון פרידמן ופרופסור מייקל ווקר בשנות ה-70', ושותפים לו עשרות מכוני מחקר בעולם. המדד נערך מדי שנה על-ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם, ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. המדד קובע כי אבני היסוד לחופש כלכלי הם בחירה חופשית, סחר וולונטרי, החופש להתחרות והבטחת זכויות הקניין. מחקרים מראים כי אנשים החיים במדינות בעלות חופש כלכלי רב יותר נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג כלכלי וחרות אישית, ומתוחלת חיים גבוהה יותר.