יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) אמר (יום ב', 4.8.03), כי הוועדה תגיש הצעה לחוקה שתועבר בהצבעה בקריאה ראשונה במליאה.

"נעשה כל שבכוחנו לגבש הצעה ולהעבירה בהצבעה בקריאה ראשונה. אני לא יודע אם ההצעה תעבור בוועדה או לא, אך יהיה בכך משום מילוי חובתה של הכנסת הראשונה, חובה שהוטלה על חברי הכנסת הראשונים שלא נבחרו כחברים, אלא באסיפה המכוננת ולא מלאו את חובתם. כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט נעשה זאת בנסיבות והיכולת להוציא זאת לראשונה להכרעה בכנסת", כך לדברי ח"כ איתן.

הדעה הרווחת בקרב חברי הכנסת היא, כי יש היום הרכב קואליציוני נוח באשר לכינון חוקה. חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שוקדים על כינון חוקה בהסכמה רחבה. בחודשיים האחרונים קויימו שבעה מפגשים כאשר הוועדה סיימה לדון בפרק שעניינו הרשות המחוקקת.

בישיבות דנו חברי הוועדה על חוקי היסוד 1-46 והוצעו מספר עקרונות לחוקה העתידית. בין היתר, נדרשו חברי הוועדה להכין לישיבות הצעות קונקרטיות לשינויים ותיקוני חקיקה לעומת המצב הקיים בחוקה העתידית.

למרות ההתקדמות בסוגייה, ד"ר סוזי נבות, מרצה למשפט חוקתי ומומחית למשפט פרלמנטרי טוענת נגד כינון חוקה בישראל: אם ימשיכו במהלך חקיקת חוקי יסוד - דיינו. אני מתנגדת לשינויים דרסטיים של שינוי שיטת משטר. אין מדינה שעברה את מה שעברנו (משיטת בחירות פרלמנטרי לישירה ר.נ.ה).

ראשי הממשלות לשעבר בדיונים על כינון חוקה בישראל

ביום הראשון לצאת פגרת הכנסת, כינס יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, דיון רב שיח בנושא 'המשטר בישראל - חוקה בהסכמה רחבה'. בדיון הושמעו דעותיהם של שלושה ראשי ממשלות ישראל לשעבר: שר האוצר בנימין נתניהו, חבר הכנסת ויו"ר האופוזיציה שמעון פרס, ואהוד ברק.

ראשי הממשלות לשעבר סקרו את הקשיים שנתקלו בניסיון להנהיג חוקה או תיקונים חוקתיים, והשיבו על שאלות שהוכנו מראש כדי לברר סוגיות שונות, כגון מהו המשטר בישראל, מינויים פוליטיים, מתן מעמד למיעוטים ועוד.

ח"כ שמעון פרס סבר לעניין המשטר בישראל, כי מדיניות הממשל אינה נשיאותית או פרלמנטרית, אלה משטר מתגבש שצריך לעבור לדמוקרטיה פרלמנטרית המבוססת על שתי מפלגות. אהוד ברק, בדעה פסימית, סבר כי יש לעבור במהרה לשיטת הממשל הנשיאותי התואם לזה האמריקני:

"מתפתח בשנים האחרונות משבר אמון עמוק מהציבור לממשל הבא לידי ביטויים מעשיים... חשוב יותר, המערכת הציבורית והפוליטית לא נתפסת על-ידי הנוער בישראל כקבוצת איכות. כרגע מונהגת אצלנו שיטה גרועה מאד 'מזרחי בפרדס', שהכריע את גורלה של ישראל. לאחר 4 שנים של דיונים הגענו להחלפת השיטה לישירה שהתייחסו אליה כאל נשיאותית, אך בעצם זו הכלאה של נשיאות... צריכים ליצור בידוד בין הרשות של הרשות המבצעת לציבור. נוהל בידוד כמו ה-State האמריקני ולכן דרוש משטר נשיאותי.

השלושה דנו גם בענייני חקיקה וסברו פה אחד כי קיים עודף של חקיקה. ח"כ שמעון פרס: "אני לא חושב שיש ארץ שיש בה כל כך הרבה חוקים לתאונות דרכים כמו אצלנו, ובכל זאת קורות תאונות הרבה. תושבי הארץ לא יודעים את כל החוקים, וטוב שכך, אחרת לא היו יכולים לנסוע... טוב שיהיה יותר תרבות ופחות חקיקה. לא צריך לשנות חוקים כל שני וחמישי".

כמו-כן דנו בעניין תקופת צינון לאנשי צבא, כאשר גם כאן סברו ראשי הממשלות לשעבר כי יש להעניק תקופת צינון משמעותית ארוכה מזו הנהוגה כיום. פרס: "אני בעד ניצול כשרונם של אנשי צבא עם תהליך צינון מתקבל על הדעת"; נתניהו: "תקופת צינון בת קדנציה אחת".

בדיון על מתן מעמד לקבוצות מיעוט התנגד ח"כ פרס למתן מעמד לקבוצות מיעוט, אך דגל בשוויון זכויות כולל: "זכותו של כל אחד להיות שווה וזכותו של כל אזרח להיות שונה. אני בעד שיפור ההפליה למיעוטים או קבוצות... הבעיה היא כי כל זמן שיש מלחמה עם מדינות ערב היחסים טעונים באי נוחות...".

ח"כ נתניהו: "אני מציע לברוח מזה (מעמד למיעוט ר.נ.ה) כמו מאש. אני מאד ממליץ להישאר ברמה של זכויות הפרט ולפעול בזאת עם השכל הישר... אחרת נגיע לאוטונומיה בגליל ובנגב ולא של המדינה. המדינה תתפרק...". כך לדבריו.

בדיונים נכחו חברי כנסת, אנשי אקדמיה עיתונאים ובעלי עניין. כן נכח ח"כ אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי), שהזכיר כי הוא היה הראשון שצעק כי יש לשנות את המשטר בישראל לנשיאותי. "מדובר במהפך בדיונים האלה. כשהזכרתי לראשונה משטר נשיאותי חברי כנסת צעקו עלי...".