|
|
בקשה למשפט חוזר [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
דידי סיבוני, אשר הורשע ברצח אשתו מנדי בשנת 2000, מבקש מבית המשפט העליון להורות על קיום משפט חוזר, בין היתר בטענה שהפרקליטות הסתירה מידע מבית המשפט ואף שיקרה ביודעין באחת הנקודות המרכזיות בתיק.
סיבוני הורשע בידי בית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2001, ערעורו לעליון נדחה כעבור שנתיים, ובשנת 2008 דחה בית המשפט העליון את בקשתו הקודמת למשפט חוזר. כעת טוען סניגורו, עו"ד ניר יסלוביץ, כי גילה ראיות חדשות המחייבות קיום משפט חוזר ואף את זיכויו של מרשו.
בין היתר מתייחס יסלוביץ בהרחבה לתפקידה בפרשה של מיכל חכימיאן, שהייתה המאהבת של סיבוני. המדינה טענה, כי היחסים בין סיבוני לחכימיאן היו העילה לכך שרצח את אשתו, ממנה עמד להיפרד. הקלטות של שיחות בין השניים הוגשו לבית המשפט ושימשו כאחת הראיות המרכזיות להרשעתו של סיבוני, למרות שהוא לא הודה בהן במפורש ברצח אשתו.
מידע חיוני שהוסתר
במהלך הדיון במחוזי, טוען יסלוביץ, הכחישה המדינה מכל וכל את טענת ההגנה לפיה חכימיאן הייתה מדובבת מטעם המשטרה. ואולם, כעת הוא מציג הקלטה של שיחה בין חוקר פרטי מטעם ההגנה לבין סגן-ניצב אהרון זרגרוב, שהיה ראש צוות החקירה המיוחד שעסק ברצח. בשיחה זו מאשר זרגרוב, כי חכימיאן הופעלה בידי המשטרה, אשר תדרכה אותה מראש כיצד לשוחח עם סיבוני ואף הכינה את מכשירי ההקלטה בחדרם של השניים במלון הנסיכה באילת.
לטענת יסלוביץ, מדובר במידע חיוני שהוסתר מן ההגנה, ואשר מאיר באור שונה לחלוטין את השיחות בין סיבוני לבין חכימיאן. לדבריו, עובדה זו מטילה צל כבד על מניעי החוקרים, ואף שוללת את ההנחה שהיחסים בין השניים היו המניע לרצח. "הצהרת המדינה בפני בית המשפט הנכבד ובפני צוות ההגנה, הינה בבחינת הצהרה של מצב דברים נתון. הצהרה בלתי נכונה של המדינה יש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט ולגרום בשל כך עיוות דין בניהול משפטו של המבקש", נטען בבקשה.
טענת ההגנה המרכזית הייתה ונותרה, כי קיימת אפשרות סבירה שמנדי סיבוני התאבדה בירייה, ולא שבעלה הוא שירה בה. בהקשר זה טוען כעת יסלוביץ, כי המדינה שיקרה גם בנוגע לבדיקת טביעות האצבע שנערכו על האקדח בו נורתה סיבוני. לדבריו, בעוד המדינה הכחישה בתוקף שבדקה האם היו עליו טביעות אצבע של המנוחה, עולה בבירור מן המסמכים הנחשפים כעת, כי בדיקה כזו הוזמנה. לטענת יסלוביץ, נראה שמאחר שממצאי הבדיקה לא תאמו את ההנחה שמרשו הוא הרוצח - הם הועלמו מן התיק, וממילא לא הוצגו כראיה.
יסלוביץ מונה מחדלים נוספים בחקירה ובפסקי הדין, ובהם התעלמות ממצבה הנפשי של סיבוני בימים שקדמו למותה. עוד הוא טוען, כי ברשותו חוות דעת חדשות של מומחים, המלמדות שקיימת סבירות ממשית שמרשו הוציא את האקדח מידה של רעייתו לאחר שזו התאבדה.
