טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל מטיפול תרופתי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל יותר מאשר טיפול תרופתי נגד דיכאון במניעת תסמינים פוסט-טראומתיים, בעקבות אירוע טראומתי. כך עולה ממחקר חדש שנערך במחלקה לפסיכיאטריה בבית-החולים האוניברסיטאי הדסה, ואשר הוביל פרופ' אריה שלו, שכיהן כמנהל המחלקה לפסיכיאטריה בהדסה עין-כרם בעשור האחרון.

המחקר בחן את היכולת למנוע תסמונת דחק פוסט-טראומטית באמצעות התערבות מוקדמת. נמצא כי חלק ניכר מהסובלים מסימפטומים טראומתיים לאחר האירוע, יחלימו ללא כל טיפול, והתערבות קלינית אף לא תסייע להם. עוד התגלה כי במקרה של עיכוב במתן טיפול לתסמונת, לא יגדל הסיכון לסימפטומים כרוניים.

המחקר כלל 242 נבדקים אשר סבלו מאירוע טראומתי, זמן קצר לפני הטיפול, אשר התבטא בתסמונת פוסט-טראומטית מלאה. הם חולקו לארבע קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות טופלו באמצעות טיפול קוגניטיבי; האחת באמצעות טיפול בחשיפה, במהלכה נעשה אימון נשימתי מבוקר תוך שחזור החוויה הטראומטית, והשנייה באמצעות חשיבה ובנייה מחודשת של תמונת העולם שהטראומה יצרה. קבוצה נוספת טופלה באמצעות טיפול תרופתי נגד דיכאון (ציפרלקס), וקבוצת הביקורת קיבלה תרופת דמה. חברי הקבוצה הרביעית, שהראו תסמינים פוסט-טראומתיים גם לאחר חמישה חודשים, טופלו אף הם באמצעות חשיפה.

כעבור כשמונה חודשים נמצא כי כ-77 עד 79 אחוז מחברי הקבוצה שטופלו בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הבריאו, בעוד בקרב הקבוצה שטופלה בתרופות, הבריאו כ-53 עד 58 אחוז בלבד. עוד התברר כי הטיפול התרופתי לא היה משפיע יותר מאשר היעדר כל טיפול. "לא הצלחנו להוכיח שתרופות נוגדות דיכאון מצליחות למנוע את הסיכויים לפתח הפרעה פוסט-טראומטית מתמשכת בשלבים המוקדמים, לצערנו הרב", מבאר פרופ' שלו את המספרים.

החוקרים אף בחנו האם נדרש טיפול מיידי בקרב מי שאינו סובל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית מלאה. "הממצאים מלמדים כי לא כל אחד זקוק לטיפול על-מנת להחלים, אלא רק אלו שיש להם הפרעה פוסט-טראומטית מלאה וברת-אבחון", מסביר פרופ' שלו. "כך ניתן להשקיע את מירב המשאבים הטיפוליים באלו אשר ללא טיפול לא יחלימו, זאת על-ידי אבחון קליני מלא לפני תחילת הטיפול", הוסיף שלו. באשר למקרה של התערבות קלינית מאוחרת, מבהיר פרופ' שלו כי עיכוב מתקבל על הדעת במידה שאין אפשרות למתן טיפול קליני מוקדם.

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Archives of General Psychiatry.

תסמונת הפוסט-טראומה נפוצה בקרב כשבעה אחוזים מתוך האוכלוסיה, ובאזורי אסון השיעורים גבוהים אף יותר. התסמינים לפוסט-טראומה הם חודרנות המאופיינת בסיוטי לילה ובפלשבקים, עוררות יתר והתקהות רגשית המלווה בהימנעות מגירויים. פעמים רבות, סובלים המאובחנים בפוסט-טראומה גם מדיכאון.