יצחק זוכמן, שהיה עד לא מכבר סמנכ"ל תשתיות ותיאום ב
משרד התחבורה, וכיום מנכ"ל חברת נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים), מביע חשש כי החלטותיהם של בכירי משרד התחבורה ילקו בפיק ברכיים בכל הקשור לקידום התחבורה הציבורית בישראל, וזאת מחשש להתעמת עם עם הלובי הרחב שקיים לטובת הרכב הפרטי.
זוכמן, שדיבר בכינוס יום התחבורה הציבורית שקיימה (יום ה', 27.10.11) בתל אביב עמותת תחבורה היום ומחר, אמר שבמהלך שנת 2010 נוספו בכבישים 175 אלף כלי רכב פרטיים, ואחרי שחלקם נגרטו, ובהסתמך על הקצב הנוכחי והפעילות בנמלים הצפי הוא כי בשנת 2011 יהיו 250 אלף כלי רכב פרטיים נוספים.
"אם זה הממוצע שמצפה לנו בשנים הקרובות" - אמר - "יהיו בחומש הקרוב יותר ממיליון כלי רכב נוספים בכבישים. אחוז גדול מהם יתרכז במרכז הארץ, והמדינה לא תוכל לסלול כבישים נוספים. עד היום אין הצלחה מרובה בקידום מערכות להסעת המונים. היעד שהוצב לפתרון בעיית שלושת המטרופולינים - ירושלים, ת"א, וחיפה, בשנת 2025, זה רחוק מדי!".
בתוך חודש: שלב האל-חזור
מנכ"ל נ.ת.ע. סקר את קצב התקדמות העבודות, ואמר כי בתוך חודש, אולי כבר בימים הקרובים, יתגבר קצב העבודה בקו האדום. לדבריו, מחכים בחברה להגעת המיכשור מחו"ל, ובתוך חודש הולכים להוציא את מכרזי ה-TBMים [מכונות המינהור שיכרו את התוואי התת-קרקעי של הקו האדום, ע.י.]. עם סיום עבודות הפירים תחל כריית המנהרות.
"ב-2012 אנחנו מתכוונים לבצע את עיקר העבודה - הוצאת המכרז לרכש הקרונות, שלאחר בחירת הספקים יהיה הפרויקט ב'אל-חזור'. אני מעריך שבשנת 2017 יהיה הקו האדום מוכן".
ערוכים לשתי חלופות
"בכל הכבוד לקו האדום", הוסיף זוסמן, "יש שבעה קווים וצריך לקדם את כל הרשת שאושרה בממשלה לאחר שיש לה תמ"א. לא הרבה אחרי הקו האדום אנו שואפים לסיים גם את הקו הירוק [מחולון צפונה לכיוון תל אביב, בהתפצלות לשתי זרועות - להרצליה ולאוניברסיטת תל אביב וקריית עתידים]. בינתיים יש עיכוב בשל ויכוח בין משרד התחבורה למשרד האוצר ועיריית תל אביב האם ברחוב אבן גבירול יעבור הקו במעבר תת-קרקעי או עילי. אנחנו ערוכים לשתי החלופות".
בהתייחסו לקו הסגול, אמר מנכ"ל נ.ת.ע. כי הוא נמצא בשלבי תכנון, אך עדיין יש בעיות מול חלק מן העיריות. בקו זה שתי זרועות היוצאות מפתח תקוה ומיהוד-קריית אונו המתחברות לתל אביב במחלף אלוף שדה וממשיכות בתנועה סיבובית בתוך תל אביב. "כרגע הוחלט שרק מאוניברסיטת בר-אילן לאלוף שדה בתל אביב תהיה רכבת קלה, ואילו בשאר הזרועות המזרחיות יפעל הקו כ-BRT (אוטובוס רב-קיבולת). נעשה מאמץ שגם הקטע עד תל השומר - הבסיס ובית החולים - יהפוך לרכבת קלה. מתנהל משא-ומתן מחודש מול ראש עיריית קריית אונו, יוסי נשרי.
למה פחד הזכיין
נקודות נוספות אותן העלה הדובר במהלך נאומו:
- קו השרון - נחתם חוזה עם עיריות רעננה, כפר סבא והרצליה לביצוע קו השרון. הכל כמעט מוכן למכרז והוא ייצא בחודשים הקרובים;
- הקו הדרומי (מרחובות, דרך נס ציונה וראשון-לציון עד צומת חולון) - נמצא בשלבים מתקדמים אך עדיין אין הסכם עם העיריות, ואפשר להגיע למצב שבו ב-2012 יחלו העבודות לביצועו;
- רשת הקווים - רשת שבעת הקווים במטרופולין תל אביב צריכה להיות מתוזמנת וחייבת לכלול חניוני חנה וסע ושאר אמצעים משלימים, כגון אגרות גודש ומתקני חניה. אם יהיו אינסוף מגרשי חניה הדבר יפעל את הפעולה ההפוכה - לעודד רכב פרטי;
- חסמים - החסמים הם בחלקם הנדסיים (למשל, חפירה מתחת בתים שלא ברור כיצד נבנו), אך המכשול העיקרי הוא מערכת היחסים עם השלטון המקומי. זכיין הרכבת הקלה בתל אביב פחד בגלל הנושא הזה. הוא ראה איך התנהלו הדברים בירושלים, ששם מדובר רק בעירייה אחת שהערימה קשיים. עד היום אין ברכבת הקלה בירושלים עדיפות לרמזורים וחלפו שנים רבות. הידע לתכנון ולביצוע קיים במדינת ישראל, אך חייבים להסיר את החסמים. בנוסף, נוסעים לא יעברו לרכבת הקלה אם לא ייווכחו שהיא נוסעת מהר, נוחה, אמינה ומביאה אותם ליעדם בזמן.
