מחקר חדש מצא כי נשים אשר נקטו יותר ב"אסטרגטיות הזדווגות קצרות טווח", שכללו ריבוי בני זוג, סקרנות מינית מוגברת והיחשפות לבני זוג רבים ומגוונים יותר, הגבירו את הסיכויים שלהן לעבור תקיפה מינית ואף אונס. נשים שגילו יותר שמרנות נטו פחות לקיים יחסי מין מזדמנים ודיווחו על בן זוג אחד בממוצע בשנה, היו פחות קורבנות תקיפה מינית ואונס.
המחקר מתפרסם לקראת יום העיון "יהדות בפרספקטיבה אבולוציונית", שייערך במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים בשיתוף עם עמותת "בינה יצרית".
יום העיון יעסוק באבולוציה וביהדות, שני נושאים שיוצרים נושא מחקר חדש ושנוי במחלוקת בישראל ואשר כולל אסטרטגיות הזדווגות ביהדות בפרט ובדתות אחרות בכלל והרציונל האבולוציוני שמאחוריהן.
המחקר, כמו רבים מסוגו, ביקש לבודד עוד גורמים ונסיבות אשר עלולים להוביל לפגיעה מינית ולאונס. הוא בוצע בשנים 2010-2011 באוניברסיטת טקסס באוסטין על-ידי שלושה חוקרים: פרופ' קארין פרילוקס, ד"ר ג'ושוע דונטלי וד"ר דייוויד בוס, שלושה חוקרים הבוחנים בין היתר אסטרטגיות הזדווגות מנקודת מבט פסיכולוגית-אבולוציונית. המחקר פורסם ביוני 2011 בכתב העת "פרסונליטי אנד אינדבידואל דיפרנסס" האמריקני.
אין הצדקה לאונס
המחקר בוצע בקרב שלוש קבוצות של סטודנטיות: נשים שעברו אונס וגינלי מלא אחרי גיל ההתבגרות (גיל 13), נשים שחוו ניסיון לפגיעה מינית אחרי גיל ההתבגרות ונשים שמעולם לא חוו פגיעה או ניסיון לתקיפה מינית. כל הנשים שהשתתפו במחקר משתייכות למעמד הביניים מבחינה סוציו-אקונומית.
מבצעי המחקר ומכון שכטר מבקשים הבהירו כי אין בפרסום ממצאי המחקר כוונה להצדיק את האונס, האונסים או להאשים את האישה בכך שהביאה את התקיפה על עצמה, וכי מכון שכטר ומבצעי המחקר מגנים מכל וכל תוקפנות מכל סוג שהיא כלפי נשים.
המחקר מצא כי לנשים שעברו אונס וגינלי מלא היו בממוצע 2.41 בני זוג בשנה שקדמה למחקר ו-2.76 בני זוג בממוצע ב-5 השנים שקדמו למחקר. נשים שלא עברו תקיפה מינית כלשהי דיווחו על 0.97 בני זוג בממוצע בשנה שקדמה למחקר ו-1.55 בחמש השנים האחרונות. נשים שעברו ניסיון לתקיפה מינית דיווחו על 1.09 בני זוג בממוצע בשנה שקדמה לביצוע המחקר ו-2.03 בחמש השנים שקדמו למחקר.
מהמחקר עולה בבירור כי נשים ש"נקטו באסטרטגיות הזדווגות קצרות טווח" כגון "סטוצים" היו בסיכון גבוה יותר להיאנס: כך למשל הנשים שעברו אונס מלא דיווחו על 1.59 "סטוצים" בממוצע לעומת 0.41 בקרב אלו שלא נאנסו ולא חוו ניסיון תקיפה מינית. נשים שחוו ניסיון תקיפה מינית דיווחו על 0.48 "סטוצים" בממוצע.
68% מהקורבנות שנסקרו, נאנסות ומותקפות, דיווחו כי נישקו בהסכמה את מי שפגע בהן מינית לפני האירוע ו-17% מהן דיווחו כי קיימו יחסי מין בהסכמה עם מי שפגע בהן לפני האירוע. 25% מהן דיווחו כי נישקו בהסכמה בשלב מסוים את מי שפגע בהן לאחר אירוע הפגיעה ו-12% מהן אף קיימו יחסי מין בהסכמה עם הפוגע, בשלב כלשהו לאחר אירוע הפגיעה.
הקבוצה שחוותה אונס וגינלי מלא דיווחה על יותר אירועים (81%) בהן נישקו בהסכמה את מי שפגע בהן לפני אירוע התקיפה לעומת חברות הקבוצה שעברו ניסיון לתקיפה (61%). לא היה הבדל ממשי בין חברות הקבוצה שעברו ניסיון תקיפה וקיימו יחסי מין לפני אירוע התקיפה עם מי שניסה לפגוע בהן מאוחר יותר (16%), לעומת אלו שנאנסו (19%). 35% מבנות הקבוצה שנאנסה התנשקו בהסכמה, אחרי התקיפה, עם התוקפים שלהן לעומת 20% מקרב אלו שעברו ניסיון תקיפה. ולבסוף, 19% מהנשים שהותקפו מינית חזרו וקיימו יחסי מין בהסכמה עם התוקפים שלהם אחרי אירוע התקיפה לעומת 8% מקרב אלו שעברו ניסיון לתקיפה.
