רופאים וחוקרים יודעים מזה שנים שהסיכוי של ילדים לפתח בעיות בריאות מנטליות גבוה יותר אם אימהותיהם נאבקות בדיכאון. אך נשאלת השאלה מה קורה במקרים בהם האב סובל מדיכאון?
על סמך מחקר חדש - אחד הראשונים שבחן דפוסים של בריאות מנטלית במדגם לאומי מייצג של אבות וילדים - הסיכויים של ילד לפתח בעיות רגשיות או התנהגותיות עולים אם האב מראה סימנים של דיכאון. אומנם הסיכון נמוך ב-70% מזה של ילדים לאימהות הסובלות מדיכאון, אך הוא עדיין מהווה סיבה לדאגה.
במשך שנים מדענים עסקו בחקר דיכאון בקרב אימהות ובדרך בה הוא משפיע על הילדים, אך הקהילה הרפואית גרמה לנזק לא קטן בכך שהתעלמה מהאבות במחקרים אלו. כך סבורים עורכי המחקר, מאוניברסיטת ניו-יורק. ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים את ההשערה כי אבות משפיעים גם כן, ולא מעט.
המצב, כצפוי, חמור במיוחד אם שני ההורים סובלים מדיכאון. רק 6% מהילדים לשני הורים בריאים מבחינה מנטלית סבלו מבעיות רגשיות או מהתנהגויות קשות, כמו תחושת עצבות או עצבנות, בריחה מבית הספר או עימותים עם בני משפחה וחברים. היחס עלה ל-11% בקרב ילדים שאביהם סבל מדיכאון, ל-19% אצל ילדים לאימא שסבלה מהמצב ול-25% אם שני ההורים סבלו מדיכאון.
למרות שהמחקר אינו מוכיח כי דיכאון של ההורים גורם ישירות לבעיות אצל הילדים, לעומת ההפך, מחקרים קודמים על אימהות וילדים הראו בבירור כי אלו האימהות המשפיעות על הבריאות המנטלית של הילדים ולא להפך.
לא רק גנטיקה
הרעיון שלהורים יש השפעה על הבריאות המנטלית של הילדים הוא ברור. למרות שלגנים תפקיד חשוב בהעברת דיכאון ובעיות בריאות מנטליות אחרות מהורה לצאצא, והסביבה המשפחתית גם היא חשובה, אנו לומדים כיצד להתאים את עצמנו למצבים על-ידי התבוננות בהורים כמודלים. ולכן במקרים בהם ההורה סובל מדיכאון, הילד מושפע מכך.
המחקר, שפורסם בגיליון דצמבר של כתב העת הרפואי Pediatrics, כלל קרוב ל-22,000 משפחות עם שני הורים שהשתתפו בסקרים בריאותיים ממשלתיים בין השנים 2004 ל-2008. במהלך ביקורי בית שערכו, ראיינו החוקרים הורה אחד בכל משפחה - בדרך כלל את האם - לגבי הבריאות המנטלית של כל בני המשפחה (כולל של המרואיינים).
החוקרים השתמשו בשני שאלונים נפרדים כדי לתעד את הבריאות המנטלית הכללית ואת תסמיני הדיכאון של ההורים. שאלונים אלו שימשו רק למטרות סריקה ולא היו שווי-ערך לבדיקה הרשמית של התסמינים המבוצעת על-ידי רופא לאבחון דיכאון.
במקרים בהם האב הציג בריאות מנטלית מתחת לממוצע או תסמיני דיכאון, הסיכויים של הילד לסבול מבעיות דומות עלו ב-33% וב-70% בהתאמה. הסיכויים של הילד עלו אפילו יותר - בכ-200%! - אם האם סבלה מבעיות בריאות מנטליות.
בקרב בנים בגילאי 17-12 וילדים לבנים עם אבות שסבלו מדיכאון, שיעור הבעיות ההתנהגויות והרגשיות היה גבוה מזה שבקרב בנות, ילדים צעירים יותר וילדים ממוצא אחר. המחקר היה מוגבל לילדים שהתגוררו עם שני ההורים, ולכן הממצאים אינם יכולים להתייחס בכללותם לכל משקי הבית ולכל המצבים המשפחתיים.
לדברי החוקרים, רופאים ואנשי בריאות הנפש חייבים לשפר את עבודתם ולבדוק את המשפחה כולה כשאחד מבני המשפחה מראה סימנים לדיכאון, וכן לברר מה תפקידו של האב בגידול הילד. החדשות הטובות הן שאבות השותפים בחיי הילדים, הם פעילים ומתעניינים. החדשות הרעות הן שאם הם עושים זאת בדרך שלילית, הרי שבוודאי זו תשפיע על הילד.
גברים הסובלים מדיכאון צריכים לפנות לקבלת טיפול, אפילו לטובת ילדיהם. נשים נוטות יותר מגברים לפנות לטיפול רפואי בדרך כלל ולטיפול פסיכיאטרי בפרט.