בתגובה לפרסום המסמך אמרה ח"כ וילף כי הממצא הבולט ביותר במסמך הוא הקשר ההדוק בין קבוצות העסקים הגדולות בישראל - הפירמידות - ובין אמצעי תקשורת שונים.
"אותם השמות המוכרים לנו מהדיון על הריכוזיות במשק והבעלות על הפירמידות והמונופולים מופיעים שוב במסמך זה: דנקנר, ורטהיים, שטראוס, פישמן, אלוביץ, תשובה ומימן. המסמך מוכיח כי יש כאן בעיה מערכתית ולא אישית. בשל חוסר הכדאיות הכלכלי של בעלות על אמצעי תקשורת, יש לחפש את המניעים בהגנה על אינטרסים אחרים, בעיקר כלכליים", אמרה.
לדבריה, המסמך חושף את החיבור המסוכן שבין אינטרסים כלכליים מונופוליסטים לבין התקשורת.
"המסמך מוכיח בבירור כי התקשורת משרתת את השאיפה של קבוצות עסקים לשמור על המעמד המונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו של השוק לתחרות. נכון שיש גם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים בבעלויות על כלי תקשורת. אך אלה לפחות נוטים להיות שקופים וידועים לציבור הרחב", ציינה.
לדבריה, ההגנה על הדמוקרטיה וקידום התחרותיות מחייבים לבחון מספר צעדים משולבים: פירוק הפירמידות, פירוק המונופולים, חיזוק השידור הציבורי, חיזוק הקשר הישיר בין הציבור לבין נבחריו באמצעות רשתות חברתיות, וכן תמריצים לבעלויות על אמצעי תקשורת נושאי תוכן חדשותי ואקטואליה, למי שאין להם אינטרס כלכלי מונופוליסטי או ריכוזי במשק הישראלי.
"בכוונתי לפעול להעלאת הממצאים שבמסמך זה לסדר היום הציבורי והפרלמנטרי ואבקש לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואעלה את הנושא לסדר היום במליאת הכנסת", אמרה.
ח"כ
נחמן שי אמר כי שוק התקשורת שונה מכל מערכת כלכלית אחרת ועל כן יש לבחון מחדש את תהליכי ההפרטה ואת מתן הרישיונות הבלתי מרוסן.
"שוק פרוע הוא פתח ללחצים כלכליים וממילא לפגיעה מהותית בחופש, בעצמאות התקשורת ובאיכות שידוריה. יש למנות ועדה ציבורית עצמאית ובלתי תלויה שתוליך את התקשורת לעידן חדש", אמר.
