דרמה בבית המשפט המחוזי מרכז: יגאל סער, שהיה נציג רשות המיסים בארה"ב, זוכה (יום ב', 14.11.11) מאשמת קבלת שוחד וסיוע לקבלת שוחד, והורשע רק במירמה והפרת אמונים. סער היה היחיד מבין נאשמי פרשת רשות המיסים שלא חתם על עסקת טיעון, וזיכויו מטיל צל כבד על העסקות האחרות שנחתמו בפרשה.

בכתב האישום נטען, כי סער ביקש מיורם קארשי - פעיל ליכוד ואחיה של שולה זקן - לסייע לו להתמנות לסמנכ"ל המינהל ברשות המיסים. קארשי פנה אל מנהל הרשות דאז, ג'קי מצא, שהבטיח תחילה למנות את סער לתפקיד, אך לאחר מכן חזר בו. בעקבות זאת הודיע קארשי למצא, לאחר שיחה עם זקן, כי בשל כך לא יובאו יתר המינויים שביקש לבצע לאישורו של שר האוצר דאז, אהוד אולמרט. מצא עירב בתסבוכת את רו"ח קובי בן-גור, ובפגישה משולשת עם קארשי סוכם, כי סער יקבל תפקיד אחר שיהיה מקובל עליו. סער ביקש להתמנות לנציג הרשות בארה"ב ומצא הסכים לכך.

בעקבות זכייתו של סער במכרז לתפקיד זה, הוסיפה וטענה המדינה, ביקש ממנו קארשי לקדם את ענייניו של דוד חן, עובד הרשות שהיה מקורב לקארשי. סער, נטען בכתב האישום, הסכים לבקשה ואף מסר לקארשי רשימת שמות של עובדים ברשות שיסכימו לקבל שוחד. עוד נטען, כי לפני שיצא למלא את תפקידו בארה"ב, הפגיש סער את קארשי עם כמה מעובדי הרשות, כדי שהאחרון יסייע בקידומם ובתמורה הם יקדמו את ענייניו ברשות.


ביהמ"ש דחה את גרסתו של סער


כאמור, בשל כל אלו הואשם סער בשוחד, סיוע לשוחד ומירמה והפרת אמונים, אך השופט זכריה כספי זיכה אותו משתי ההאשמות העיקריות. יתר המעורבים בפרשה הודו בעבירות שונות, ובכללן שוחד, במסגרת עסקות טיעון. מצא נדון לשנת מאסר בפועל על קבלת שוחד בדמות דחיפת מינויו בידי בן-גור וקארשי, בן-גור נדון לשישה חודשי עבודות שירות בשל מתן השוחד וקארשי נדון לשבעה חודשי מאסר בפועל באותה אשמה. ואולם, כעת עשויים להתעורר החשש, שמקצת מן הנאשמים הודו בעבירות שלא ביצעו, שכן אם חלק מכתב האישום לא הוכח - אין זה ברור שגם חלקיו האחרים היו מתקבלים על דעת בית המשפט.

טענת ההגנה העיקרית של סער הייתה, כי שיחותיו עם קארשי היו חבריות בלבד, אך כספי דוחה טענה זו. "חוששני, כי הערכתו של הנאשם אודות יושר מהו, יסודה בראיה מוטעית של היושר, אם אכן סבור הנאשם, באמת ובתמים, כי הוא כזה. אינני סבור, על-פי התרשמותי ממנו ומפיקחותו, כפי שהזכרתי תכונה זו שלו במהלך עדותו, כי הוא מאמין בכך", אומר כספי. והוא מסכם: "הגירסה שרקם סער, כדי לנסות ולהסביר באמצעותה את הדברים שנשמעו בשיחות המואזנות, כמו גם את הפעילות שנעשתה, במהלך הדברים, איננה יכולה לעמוד. היא איננה הגיונית, כשלעצמה, ואיננה עומדת בהתאמה לדברים שנשמעו בשיחות ובעדויות עדים אחרים, כנזכר. על כן אני דוחה גירסה זו".


לא התקיים היסוד הנפשי של שוחד


עם זאת, כספי החליט לזכות את סער מאשמת קבלת שוחד מקארשי ולהרשיעו בפרשה זו רק בהפרת אמונים. הוא מנמק: "חיפשתי בכל המהלכים שעד כה, סימן וזכר לטענת התביעה על כך, כי פנייתו של סער לקארשי, כדי לקדם את מינויו, כפי שהזכרתי, והפעילות העניפה שבעקבותיה, נעשו מתוך ידיעה שלו, כי קארשי מצפה ממנו לפעול עבורו במסגרת מילוי תפקידו ברשות המיסים. יגעתי ולא מצאתי זאת... מה שהצטייר, בבירור, לנגד עיני, היא פנייה של הנאשם לגורם זר מחוץ לרשות, בעל השפעה ומהלכים ברשות המיסים, כפי שנוכח לדעת". לאור זאת, קובע כספי, לא הוכח היסוד הנפשי של עבירת קבלת השוחד, וכן לא הוכח היסוד העובדתי של "טובת ההנאה או נטילת השוחד היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור".

פנייתו אל קארשי הייתה בלתי תקינה עד כדי הפרת אמונים, קובע כספי: "פעילות כזו איננה רק בגדר של פגיעה קשה בטוהר המידות, לו מחוייב כל עובד הציבור, אלא שהיא גם פגיעה משמעותית וחריפה בתקינות פעולתו של השירות הציבורי ויש בה משום פגיעה באינטרס הציבור עליו הוא מופקד. מכאן ועד התערערות אמון הציבור בעובד הפועל כך, כאשר הדברים נחשפים במלוא מערומיהם, קצרה הדרך".

גם בנושא הסיוע לקידומו של עמיקם ארז קבע כספי, כי המדינה לא הוכיחה את היסוד הנפשי הדרוש כדי להרשיע את סער בסיוע למתן שוחד. לעומת זאת, סער הורשע גם כאן בהפרת אמונים, לאור מה שכספי מכנה "פעילות כזו, מלבד היותה פעילות הפוגעת ממשית ברשות המיסים, ארגון אכיפה חשוב בשירות הציבורי של המדינה, שזורים בתוכה אלמנטים מובהקים של פגיעה בטוהר המידות". בנוגע לפעילותו של סער לקידומם של פנחס עיני, אבי סימני ורונן אלעד, הרשיע כספי את סער בהפרת אמונים - בהתאם לכתב האישום.