|
לא הוכחה נחרצת [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
הגורמים לסרטן הערמונית אינם ידועים במלואם. עם זאת, נמצא כי גברים, שיש להם בני משפחה קרובים (אב, אח או דוד) שלקו במחלה, סבירים יותר לפתח סרטן בערמונית. דבר העשוי להצביע על מרכיב תורשתי. | |
|
|
|
|
|
עם העלייה העצומה בשימוש בגלולות למניעת הריון ב-40 השנים האחרונות, כמות האסטרוגן החודרת אל מי השתייה עלולה להיות אחראית, לפחות חלקית, לעלייה בשכיחות סרטן הערמונית בכל העולם. זוהי הערכה של חוקרים קנדים.
ידוע כי עודף אסטרוגן גורם למספר סוגי סרטן, והשימוש הנפוץ בגלולה עלול להעלות את הרמות הסביבתיות של ההורמון.
מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי חשיפה לאסטרוגן עלולה להעלות את הסיכון לסרטן ערמונית והחוקרים רצו לבדוק אם קיים קשר בין השימוש של נשים בגלולות למניעת הריון לבין שכיחות סרטן הערמונית או לתמותה מהמחלה. למרות שכמות האסטרוגן המופרשת מהאישה היא מינימלית, כאשר מיליון נשים משתמשות בגלולות לאורך תקופת זמן ממושכת, הדבר עלול לגרום לרמת זיהום סביבתית, גם אם נמוכה.
הדוח פורסם במהדורה המקוונת של BMJ.
קשר בולט במדינות אירופה
החוקרים השתמשו בנתונים מסוכנות בינלאומית לחקר הסרטן ומדוח של האו"ם על שימוש באמצעי מניעה כדי לזהות את שיעור סרטן הערמונית ואת מקרי המוות מסרטן ערמונית, כמו גם את אחוז הנשים המשתמשות בגלולות למניעת הריון.
הם בחנו נתונים במדינות וביבשות בכל העולם כדי לגלות אם קיים קשר כלשהו בין גלולות למניעת הריון לבין סרטן ערמונית. לאחר שבדקו כ-100 מדינות גילו כי במקומות בהם השימוש באמצעי מניעה אורליים היה גבוה, כך היה גם שיעור סרטן הערמונית. הממצאים לא השתנו על בסיס רמת הרווחה הכלכלית במדינות. אחד הממצאים היה כי במדינות אירופיות הקשר נמצא בולט ביותר.
השימוש באמצעי מניעה אחרים כמו התקנים תוך-רחמיים, קונדומים או אמצעי מניעה וגינליים אחרים לא נמצא קשור לעלייה בסיכון לסרטן ערמונית.
החוקרים הדגישו כי מדובר במחקר תיאורטי שאינו מוכיח גורם והשפעה. כדי לחקור את הקשר לעומק הם מתכננים לבדוק את מי-השתייה ולחפש אחר רמות אסטרוגן אצל חולי סרטן ערמונית.
סרטן ערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המפותח והשימוש בגלולה למניעת הריון נפוץ ביותר.
מומחים בתחום ציינו כי גם אם ישנה נוכחות של אסטרוגן מאמצעי המניעה במי השתייה או במזון, הרי שיש לשתות את המים ואז למדוד את כמויות האסטרוגן בדם כדי להגיע למסקנה נחרצת. אך גם אז, הם סבורים, רוב המרכיבים שהגוף מקבל אליו, אינם נספגים בדם.