בית המשפט הגבוה לצדק דחה (יום א', 10.8.03) את עתירתה של המועצה המקומית יסוד המעלה, שדרשה להיכלל ברשימת היישובים שהוגדרו על-ידי הממשלה כזכאים ליהנות מתכנית הפיתוח ליישובי קו העימות בצפון.
המבחן לסיווגו של יישוב כ"יישוב קו העימות בצפון", נקבע בהחלטת הממשלה משנת 99', לפיה "ברשימת יישובי קו העימות בצפון, ייכללו כל היישובים בגזרת גבול הלבנון, אשר מיקומם הינו עד מרחק של 9 ק"מ מהגבול הבינלאומי עם לבנון", כאשר מדידת המרחק "תתייחס למרחק האווירי הקצר ביותר שבין מרכז היישוב לגדר הגבול".
מועצת יסוד המעלה טענה, באמצעות עו"ד א' קולה, כי היא זכאית להיכלל ברשימת יישובי קו העימות, מאחר וגם המדינה מודה כי חלק משטחו של היישוב אכן מצוי בתחום המרחק של תשעה קילומטר מגבולה של לבנון. בכך, היא עונה על הקריטריון האמור, מאחר ו"מרכז היישוב", הכוונה ל"מרכז חלקו האורבאני (קרי: המבונה והמיושב) של היישוב".
המדינה טענה, באמצעות עו"ד ד' בריקסמן, כי בביטוי "מרכז היישוב", הכוונה למרכז שטחו המוניציפאלי המוגדר של היישוב, שבמקרה של יסוד המעלה, מרוחק 9410 מטרים מהגבול, ולפיכך, יסוד המעלה אינה עולה על הקריטריון שקבעה הממשלה.
השופטים: הקריטריון מצמיח תוצאות מוזרות;
יש מקום לעיין בו מחדש
השופטים אליהו מצא (שכתב את פסק הדין), אילה פרוקצ'יה ואשר דן גרוניס, דחו את העתירה, וקבעו כי "רק פירוש זה (של המדינה - נ.ש.), מתיישב עם קיומה של אמת-מידה אחידה, למדידת המרחק הקובע בין מרכזיהם של יישובים שונים ועד לגדר הגבול".
מהחלטת השופטים עולה, כי הם היו מודעים לתוצאות האבסורדיות של העתירה: "ניתן, אמנם, לחלוק על צדקת הבחירה בקריטריון זה, שבמקרים חריגים עלול להצמיח תוצאות מוזרות. טול יישוב, שמרכזו המוניציפאלי מרוחק מן הגבול יותר מתשעה קילומטר, בעוד שרוב (או כל) בתי תושביו מצויים במרחק קטן יותר מגדר הגבול. יישוב כזה לא יסווג כיישוב עימות".
"טול, לעומתו, יישוב שמרכזו המוניציפאלי מצוי בתחום המרחק של תשעה קילומטר מן הגבול, בעוד שרוב (או כל) בתי תושביו מרוחקים מן הגבול יותר מתשעה קילומטר. יישוב כזה, בשונה מקודמו, אכן יסווג כיישוב עימות".
ואכן, השופטים ציינו כי "ניתן לתהות אם הקריטריון שנקבע לסיווגו של יישוב כיישוב קו עימות אמנם מגשים, בכל המקרים שעניינית ראויים לכך, את מטרתה של תוכנית הפיתוח". אולם, קבעו, "שסוגיה זו, החורגת מגדרה של העתירה שלפנינו, היא עניין למשיבים לשוב ולענות בו".
"העתירה, שהתמקדה אך בשאלת פרשנותו של המבחן, אינה מקימה עילה להתערבות בית-המשפט בהחלטת הממשלה. מטעם זה, ומבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בזכות העותרת לשוב ולפנות לבית-המשפט בעניינה אם תהיה לה עילה לכך".
ראש המועצה: הפסיקה היא אבסורד - הצבא מכיר בנו כקו עימות
ראש המועצה המקומית יסוד המעלה, יהודה שביט, אמר ל-Nfc בעקבות הפסיקה: "החלטת הממשלה לא הגדירה מהו 'מרכז היישוב'. המושבה שלנו מחולקת לשלושה חלקים בנויים, המרוחקים מעט זה מזה ולכן קשה לומר היכן מרכז היישוב. בג"צ קיבל את הפרשנות של מפ"י (מרכז מיפוי ישראל), שאימץ את קביעת משרד ראש הממשלה בנושא. אולם זה אבסורד גדול: לא הגיוני שצומת יסוד המעלה והמלון שבו, קיבלו את כל ההטבות, ושאר היישוב לא!"
"במהלך מבצע ענבי זעם, נפלו אצלנו 12 קטיושות בתוך היישוב ממש. זה מגוחך; משרד הביטחון, פיקוד העורף ופיקוד הצפון מכירים בנו כיישוב עימות, יש לנו מיקלוט מלא, וכשניתנת קריאה ליישובי הצפון לרדת למקלטים, גם אנו מחוייבים להיענות לה. לכן, מוזר שאנחנו קו עימות לצרכי ביטחון, אבל לא לצרכי הטבות של משרדי ממשלה שונים".
"איני שבע רצון בכלל מפסיקת בג"צ, אולם לא ארים ידיים ואמשיך לנהל מאבק פוליטי ולעשות הכל מול משרד רה"מ ומשרד הביטחון... שיהיה ברור, זו לא רדיפת בצע. מעולם לא התרפסנו וביקשנו תקציבים שלא הגיעו לנו, אך אם זו ההחלטה על הגדרת קו עימות, היינו צריכים להיות בפנים", הוסיף שביט.
בג"צ 4948/02 מועצה מקומית יסוד המעלה נ' ראש הממשלה ו-16 אחרים
