צעדים יישומיים אך מעוררי מחלוקת להצלת נהר הירדן הגווע הוצגו (יום ד', 15.11.11) בכינוס בנושא שהתקיים במכללה האקדמית כנררת. בכינוס המשותף לידידי כדור הארץ המזרח התיכון, המכללה האקדמית כנרת ועמותת "ארץ אהבתי". הוצג מחקר חדש מקורות אפשריים להקצאת מים לשיקום חלקו הדרומי של הירדן.
בין הצעדים קבע המחקר שנערך על-ידי ההידרולוג ויועץ הסביבה, גלעד ספיר, כי יש להפחית את הצריכה החקלאית ב-30% למטרות השקיה, וב-50% לבריכות הדגים. עם זאת, ניתן יהיה לשאוב בחזרה כ-40 מלמ"ק בשנה במורד הירדן והחקלאים יפוצו על מרבית ההפחתה במכסת המים שלהם. נציגי החקלאים שנכחו בכינוס התנגדו נחרצות להמלצות המחקר, וטענו כי לעומת זאת, טענו כי אין באפשרותם לקצץ עוד בהקצאות המים.
זאב אחיפז, מנהל אגף תפעול ברשות המים, אמר בכינוס: "פעולת השיקום של נהר הירדן צריכה להתחיל בניצול מי קולחין שמזהמים היום את הנהר לשימוש חקלאי, ושחרור המים המשמשים לחקלאות להזרמה לטבע. בדרך זו נוכל להתחייב להשבת 30 מלמ"ק לשנה, המורכבת מתמהיל של מי כנרת ומים מליחים".
לגבי הקצאת כמויות נוספות אמר אחיפז: "יש לקחת בחשבון בין השאר את מצוקת המים הקשה בממלכת ירדן. ייתכן שבעתיד יהיה צורך להעביר לירדן יותר מים מאשר ישראל מעבירה היום, וזה עלול לבוא על-חשבון הגדלת הכמויות לשיקום הנהר".
