|
73% מבני העדה האתיופית מאמינים כי האפליה מהווה עבורם חסם לעבודה [צילום: שרון קביליו]
|
|
|
|
|
האתיופים תופשים את הסטריאוטיפים נגדם כמחסום הראשון בהשתלבותם בעבודה ואת השפה כמכשול האחרון בחשיבותו. זאת, לעומת יוצאי מדינות חבר העמים, התופשים את בעיית השפה כחסם הראשון בחשיבותו בהשתלבות בשוק העבודה. כך עולה (יום ד', 23.11.11) מתוצאות מחקר של המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, בנושא מחסומים של עולים חדשים בהשתלבות בעבודה.
לרגל חג הסיגד האתיופי ויום עיון שהתקיים במרכז האקדמי רופין על פורצי דרך בקהילה האתיופית בישראל, נחשפות לראשונה תוצאות המחקר שהתקיים בישראל, והשווה בין המחסומים שחווים העולים מאתיופיה למחסומים שחווים עולי מדינות חבר העמים.
החסמים המשפיעים יותר על העולים ממדינות חבר העמים, לפי המחקר, הם חסמים אובייקטיביים - כגון שפה, משבר כלכלי בשוק המקומי, תחרותיות, חוסר ניסיון בישראל והבדלי מנטליות, בעוד שהאתיופים הושפעו יותר מחסמים סובייקטיבים, כגון סטריאוטיפים, הוצאות הכרוכות בחיפוש עבודה והמרחק ממקום העבודה המבוקש.
האחוז הגבוה ביותר של עולים מאתיופיה תופסים את הדעה הקדומה כחסם מרכזי בהשתלבות בשוק העבודה. 72.2% מהעולים השיבו כי דעות קדומות מונעות מהם להשתלב בעבודה. החסם הנמצא במקום השני הוא ההוצאות הנדרשות על-מנת למצוא עבודה (71.8%) ובהמשך הרשימה - זמינות מקורות מידע (71.3%) תחרות (71%) וחסרונה של רשת חברתית בישראל (68.7%). רק במקום האחרון ממקמים העולים מאתיופיה את קשיי השפה כחסם להשתלבות בעבודה (48.1%).
בקרב העולים מברית המוצעות לשעבר, הנתונים, כאמור, שונים לחלוטין. במקום הראשון מדווחים העולים מברית המועצות כי השפה מהווה מחסום להשתלבות בעבודה (87.1%), במקום השני מדווחים עולים אלה על בעיות בכלכלה הישראלית, כמו משבר בשוק העבודה בישראל (81.4%), ובהמשך חסמים נוספים שמוזכרים הם תחרותיות (81.4%), חוסר ניסיון בישראל (80.3%) והבדלי מנטליות (78.8%). במקום האחרון מבחינת העולים מברית המועצות מדורגות ההוצאות של חיפוש העבודה - רק 23.5% דיווחו כי הוצאות של זמן וכסף בחיפוש העבודה מהווים חסם להשתלבות בשוק העבודה.
המחקר משותף לד"ר סיביל הליבורן, לד"ר נונה קושנירוביץ ולד"ר אביבה זלצר זובידה, מהמחלקה למנהל עסקים ברופין.