תקציב משרד הביטחון המקורי ל-2011 נמוך בכמיליארד שקל מהרמה התואמת את מתווה ברודט, אולם התקציב הכולל את התוספות שצפויות להיות מאושרות עד סוף השנה, יהיה גבוה בכ-2 מיליארד שקל מהרמה התואמת את המתווה. כך עולה (יום ב', 5.12.11) ממחקר של בנק ישראל, שהשווה את תקציב משרד הביטחון בשנים 2012-2008 למתווה ברודט.

כזכור, בהתאם להחלטת הממשלה, אמור תקציב הביטחון להתנהל משנת 2008 בהתאם למתווה שהומלץ על-ידי ועדת ברודט. מתווה זה אומץ בעקבות חוסר ההסכמה שנתגלה לאורך השנים בין משרדי האוצר והביטחון בנוגע לגודל תקציב הביטחון וכמענה לאי-ההסכמות בנוגע להגדרת צרכי הביטחון ודרכי החישוב של רכיבים שונים בתקציב. אחד הביטויים הבולטים של אי-הסכמה זו היה פערים גדולים בין תקציב משרד הביטחון המקורי, שאושר מדי שנה, להוצאה התקציבית בפועל. למרות אימוץ דוח ברודט, נמשכו המחלוקות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, ואלו מתבטאות, בין היתר, בהמשך הפערים בין תקציב הביטחון המקורי המאושר בכנסת לביצוע התקציב.

דוח ברודט קבע כי מערכת הביטחון תקבל תוספת תקציב של 100 מיליארד שקל בעשור שמשנת 2008 ל-2017, כאשר 46 מיליארד שקל אמורים היו להתקבל מתקציב המדינה, 24 מיליארד שקל מהסיוע האמריקני ו-30 מיליארד שקל מהתייעלות מערכת הביטחון עצמה. בהתאם לדוח, המערכת הצבאית הייתה אמורה להתייעל ב-30 מיליארד שקל, כדי לאפשר הפניית משאבים גם לתחומים אזרחיים.

חריגה קלה בשנים הקודמות, עד שנפתח מחדש הסכר

בשנים 2010-2008 היו הוצאות הביטחון גבוהות בממוצע בכ-400 מיליוני שקלים לשנה מהרמה העקבית עם מתווה ברודט. גודל החריגה המצטברת נמוך מההוצאות בגין מבצע עופרת יצוקה שהוכרו על-ידי ראש הממשלה כחריגות. התוספת המצטברת לתקציב הביטחון מעבר למתווה ברודט בשנים 2011-2008 היא כ-3.2 מיליארד שקלים. סכום זה דומה בגודלו לשחיקה המצטברת של תקציב הקניות בגין אי מתן פיצוי על עליית המחירים בשנים 2008 ו-2009 בהסדר ההצמדה שאומץ.

נכון לסוף נובמבר 2011, אישר השנה משרד האוצר תוספות של 2.92 מיליארד שקלים לתקציב המקורי של משרד הביטחון, מהם כ-300 מיליוני שקלים פיצוי על התייקרות הקניות המקומיות. בנוסף, משרד האוצר מכיר בצורך להגדיל את תקציב הביטחון השנה בעוד 250 מיליוני שקלים בגין הצמדת שכר, אם כי לטענת משרד הביטחון התוספת הנדרשת גבוהה יותר. עד כה כמחצית מהתוספות שאישר האוצר, שמקור מימונן הוא העברות מסעיפים אחרים בתקציב המדינה, טרם אושרו בכנסת, וחלקן אף לא הוגשו עדיין לאישור. עם זאת, ההערכה היא כי הסכומים יאושרו ויועברו למשרד הביטחון עד סוף השנה. התוספת המוסכמת על משרד האוצר לתקציב המקורי של 2012 היא 2.4 מיליארדי שקל, מהם 300 מיליוני שקלים פיצוי על התייקרות הקניות ב-2010.

בנוסף, מסכים משרד האוצר כי יש להעביר תוספת של לפחות חצי מיליארד שקל בגין הצמדת השכר, אם כי גם כאן לטענת משרד הביטחון הפיצוי הנדרש גבוה יותר. סכומים אלה מניחים כי עד סוף השנה לא יקרה אירוע ביטחוני משמעותי (כפי שיוחלט על-ידי ראש הממשלה); אחרת יתווספו לפחות 500 מיליוני שקלים לתקציב 2012. כמו-כן, מתקיים משא-ומתן בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע למעבר מערכת הביטחון להסדר הצמדה של הגימלאות למדד המחירים לצרכן. התוספת התקציבית שתינתן למערכת הביטחון בשנים הקרובות בגין הסדר זה צפויה לעלות על חצי מיליארד שקל לשנה, אך ההסדר והפיצוי בגינו טרם סוכמו ולכן אינם נכללים בחישוב.

"לחריגה מהתקציב של 13 מיליארד שקל - אין אחיזה במציאות"

משרד הביטחון מסר בתגובה כי קיבל את דוח בנק ישראל, לומד אותו, ויעיר את הערותיו. עם זאת, בהודעה נאמר כי "כבר מעיון ראשוני ניתן לומר בבירור: דוח בנק ישראל מוכיח באופן חד-משמעי כי הערכות משרד האוצר כאילו משרד הביטחון חרג מהתקציב בהיקף של 13 מיליארד שקל - אין להן אחיזה במציאות. בנוסף, טענות משרד הביטחון בדבר עמידתו במתווה ברודט, וההפרות החוזרות ונשנות מטעם משרד האוצר - הן טענות נכונות".

משרד הביטחון טוען עוד כי הנסיבות הגיאו-אסטרטגיות והנחות היסוד שעמדו בבסיס דוח ברודט בשנת 2007 השתנו לחלוטין, דבר המחייב בחינה, שיקול דעת וייתכן אף הרחבת משאבים, על-מנת לעמוד באתגרים. "גם בויכוח באשר לריאליות מתווה ברודט קובע דוח בנק ישראל כי עמדת משרד הביטחון היא הנכונה, והמתווה חייב להיות ריאלי ולא נומינלי כפי שגרס משרד האוצר", מוסיף משרד הביטחון, אשר אומר כי בימים הקרובים יעביר את עמדתו והשגותיו לבנק ישראל.