ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ
רונית תירוש, קיימה אתמול (יום ב', 12.12.11) ישיבה מיוחדת בסימן 90 שנה למינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני. הדיון עסק בהנדסה גנטית אך התפתח מהר מאוד גם לדיון על איכות התוצרת החקלאית ואיכות המזון שבצלחת תוך התייחסות משמעותית לשאלה של שאריות חומרי הדברה.
יו"ר הוועדה, ח"כ תירוש, ציינה כי לתחום ההנדסה הגנטית יש יתרונות אך גם חסרונות וכי עד היום נמנעה מדינת ישראל מ"לשדרג" את יישום ההנדסה הגנטית, כנראה בהשפעה אירופית.
מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, ציין כי לחקלאות בישראל ישנן כיום שלוש מטרות: א. ביטחון מזון לתושבי מדינת ישראל. ב. מטרות אקולוגיות (יצירת ריאות ירוקות, מניעת פיתוח קרקע). ג. הקפת ההתיישבות וציון מקומה. הוא הדגיש כי המייחד את החקלאות הישראלית הוא קשר משולש בין החקלאי למחקר החקלאי ולהדרכה.
ד"ר יובל אשדת, המדען הראשי של משרד החקלאות ופרופ' ירום קפולניק, ראש מינהל המחקר החקלאי, הדגישו שניהם את חשיבות המו"פ החקלאי על-רקע העתיד שאינו מבשר טובות: התחממות כדור הארץ, זמינות מים הולכת וקטנה, גידול אוכלוסין ועליית מחיר המזון בעולם. פרופ' קפולניק סבור כי בשנת 2050 נעבור לאכול "Bugburger", שכן מחירו של המבורגר יאמיר לכדי 100 דולר. מכיוון שכך, הפתרון העיקרי לדבריו הוא שינוי טכנולוגי וחינוכי שיכלול, בין השאר: קיצור פרקי הזמן לביות יבולים מצמחי בר והתאמה מולקולרית של צמחים קיימים.
ד"ר אמנון לרס, חוקר במינהל המחקר החקלאי, הדגים נקודה אחרונה זו בגידול אורז עשיר בבטא-קרוטן, חומר המקרו ליצירת ויטמין A. לרס ציין גם כי הנדסה גנטית יכולה לאפשר עמידות צמחים למזיקים שונים כגון וירוסים או פתוגנים אחרים. בכך ניתן גם לקבל יתרון סביבתי בשל הפחתת השימוש בחומרי הדברה.
כאמור, הדיון עסק גם בשאלות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית. ד"ר דינה ורסנו, הממונה על מזהמי מזון בשירות המזון הארצי, ציינה כי קיימים מנגנוני פיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון. למרות זאת התברר כי מערך הפיקוח הוא מצומצם למדי.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
