הועדה לביקורת המדינה של הכנסת מותחת (יום ב', 19.12.11) ביקורת על פרקליטות המדינה, בסחבת בעניין גוף מבקר על הפרקליטות. יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און (קדימה) הדגיש כי "הביקורת היא הכרחית, ובעיקר על ריבוי עסקאות הטיעון, שעליהם אין ביקורת אמיתית בבתי המשפט. אין בדיקה, אין נהלים אין אחידות, ולא נשמרות זכויותיהם של קורבנות העבירה".

הוא ציין כי הביקורת תיטיב עם הפרקליטות, תחזיר לה מהאמון הציבורי, ותפחית את הביקורת הציבורית החריפה עליה. "חלפו שלוש שנים מאז ששר המשפטים התחייב לטפל בעניין, לפני תשעה חודשים הפרקליטות הבטיחה תוכנית בתוך חודשיים - ועדיין גם היום אין מסמך לפנינו. אי-אפשר לבלום לנצח יוזמות חקיקה פרטיות בעניין אם הפרקליטות מצידה לא תתקדם", הזהיר בר-און.

אנחנו הכי מבוקרים

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין טען מצדו, כי לוּ הציבור היה מכיר את עבודת פרקליטי המדינה היה נוכח בהחלטות כבדות-משקל, יעילות ומקצועיות, בשיקולים אכפתיים ובהתלבטויות אמתיות. לדבריו, "הפרקליטות היא גוף מצוין שכבר מבוקר על-ידי בתי המשפט, לשכת עורכי הדין ומבקר המדינה". ובכל זאת, טיוטה ראשונית להצעה לגוף מבקר הועברה רק ביום חמישי האחרון לשר המשפטים. "לא אתן ידי לגוף שיפגע בעצמאות ובשיקול הדעת של הפרקליטות". וינשטיין הודה עם זאת כי "מטרת הביקורת היא לחזק את אמון הציבור בפרקליטות - אחרת לא תהיה לה תקומה".

שימוש מוגזם בעסקות טיעון

הפרופ' בועז סנג'רו, מרצה למשפט פלילי באוניברסיטה העברית, ציין כי מנגנון ביקורת חיצוני הוא הכרחי, ודווקא כזה שיעוגן בחקיקה. לדבריו, ביקורת זו הכרחית לאור הרשעת חפים מפשע, תפישה מוטעית של המשפט הפלילי, אופן החקירה של המשטרה, קביעת סדרי עדיפויות, ריבוי עסקאות הטיעון (80% מההליכים הפליליים), ושימוש מוגזם בסגירת תיקים בטיעון 'חוסר עניין לציבור'.

"הפרקליטות סומכת יותר מדי על חוקרי המשטרה, ובתי המשפט סומכים יותר מדי על הפרקליטות והשוטרים, ושימוש מוגזם בעסקאות טיעון משמש לסחיטת חפים פשע", אמר פרופ' סנג'רו. פרקליט המדינה משה לדור טען מנגד כי "נבחרי ציבור ובעלי הון מנהלים קמפיין נגד הפרקליטות, ויש לשמור על חוסנה ועצמאותה כי היא מערכת מהמפוארות בעולם. ההצעה לביקורת תרוקן מסמכויותיו את היועמ"ש לממשלה, ואין גוף יותר מבוקר בארץ מהפרקליטות".

התנהלות מבזה של פקידים

לדור שאל: "אם נגד התובע מגישים תלונה במהלך המשפט - איך הוא יוכל להמשיך ולנהל את המשפט?!". לדבריו, בעוד כחודש וחצי תוגש לוועדה טיוטה ראשונית של הצעה לגוף ביקורת שכזה. ח״כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) תקף את דברי לדור ואמר כי ״התנהלות הפרקליטות, והדחייה הנוספת בהגשת המלצותיהם במיני טענות שונות ומשונות, מעידות על הזלזול הבוטה של היועמ״ש וראשי הפרקליטות בחברי הכנסת. אין כתובת ואין מענה ומנסים למרוח את חברי הכנסת, ומדובר בהתנהלות מבזה של פקידים שרוצים להיות היחידים בכל העולם ללא ביקורת - ובעצם להיות מעל החוק. הפרקליטות ראויה לכל ביקורת ולא יהיה מנוס מחקיקה".

ח"כ ראלב מג'אדלה (העבודה) הזהיר כי מדובר בסוגייה שהיא בנפשו של הציבור". ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) הוסיפה בציניות כי מזל שאין בארץ פסק דין מוות, לאור כך-כך הרבה חפים מפשע המובאים לדין. לדבריה, "אין חסינות ואין עצמאות מהאמת. הפרקליטות משמשת חותמת גומי על חקירות המשטרה - ובתי המשפט ממשיכים כחותמת-גומי על החלטות הפרקליטות. טיפלתי בעבר בדרי-רחוב שהפרקליטות האשימה ברצח, גם כשנרצח לכאורה התגלה חי וקיים".

יעילות מופלגת בתקיעת מקלות

ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי) תקף אף הוא את אנשי הפרקליטות כשטען שהם מכחישים את עצם קיומם של דיונים, מונעים העברת מידע ומביישים את שר המשפטים במוסרם לו מידע מוטעה. לדבריו, "לא חוסר יעילות מתגלה כאן, אלא יעילות מופלגת בתקיעת מקלות בגלגלי הפיקוח הציבורי עליכם. הפרקליטים מתנשאים על אחרים, כשהם טוענים שכל אדם בארץ יודע שהוא תחת ביקורת ורק הפרקליטות תיפגע עבודתה בגלל ביקורת".