כשהמלחמות והטרור חובקים היום כמעט את כל העולם, זו ההזדמנות של המגזר העסקי הפרטי ליהנות מרווחים, כשעשרות תפקידים שהיו נעשים על-ידי חיילים עד היום עוברים לידי קבלנים פרטיים.
כך במאמר ב-The Straits Times.
בארמון הנשיאותי בקאבול, אפשר לראות מספר שומרי ראש חסונים וחמושים העורכים חיפוש אצל האנשים הנכנסים ושומרים כי אף אדם חשוד לא יעבור את סף הארמון. השומרים צועדים סביב כצלליות, אקדחים חגורים על ירכיהם והם נראים בדיוק כמו חיילי ארצות הברית ששמרו עד לאחרונה על הכניסה לארמון. אך שומרים חסונים אלו אינם חיילי ארצות הברית אלא שכירים של חברת אבטחה פרטית ומבוססת מווירג'יניה ששירותיה נשכרו על-ידי ארצות הברית בכדי לשמור על מנהיגי ארצות הברית ממתנקשים.
המחנה בו נמצאים כוחות אלו הוא מחנה "אגיס", שטח מפואר ליד הבנק המרכזי בקאבול. האזור מוגן על-ידי עמודי מתכת גדולים, שקי חול וגדרות תיל. במחנה כ-150 אנשים ממדינות שונות כולל כ-50 נפאלים, המפורסמים בקרבות האכזריים שניהלו במלחמות רבות.
מרבית האנשים במחנה הם אנשי צבא לשעבר ביניהם חיילים לשעבר מהכוחות המיוחדים של ארצות הברית וכוח דלתא שחייליו שרתו במקומות כמו סומליה והאיטי. חלקם אף לקחו חלק בפלישתה של ארצות הברית לאפגניסטן לפני שסיימו את שירותם והגיעו לכאן.
בצידו האחר של העולם, בקולומביה, מפעילה אותה חברה צי של מטוסי סילון מסוג OV-10 שהוחכרו מממשלת ארצות הברית.
בניגוד לשימושם של מטוסים אלו בוויאטנם משתמשת החברה במטוסים בכדי לרסס את שדות הקוקה עם חומר הדברה מיוחד כחלק מהאסטרטגיה של ארצות הברית בנושא הסמים. לצד מטוסי הסילון מטיסים טייסים מסוקי הוק בהם שוטרים קולומביאנים חמושים שתפקידם גם הוא לאתר את מקומות גידול הסמים.
המשימות באפגניסטן וקולומביה הן רק שתיים ממאות משימות המבוצעות ברחבי העולם על-ידי חברות פרטיות. חברות אלו הנקראות חברות צבא פרטיות מספקות כיום שירותים לממשלות שונות בעולם, שירותים שהיו חלק מתפקידיו של הצבא. הן נשכרות בעיקר, אך לא רק, על-ידי ארצות הברית למשימות בסיסיות כמו בנייה של מחנות צבאיים ואבטחתם וכן לתפקידים מתוחכמים של לוגיסטיקה בשדה הקרב, אימונים, איסוף נתונים וניתוח מהלכים. חלקם אפילו נשכרים לתפקידי קרב.
כתוצאה מהסכמים היסטוריים, מלבד בריטניה וצרפת, הרבה ממשלות בעולם המערבי, כולל ארצות הברית, מנסות להימנע מאיוש חיילים שכירים בשדה הקרב וזאת כי אינם מוכשרים למשימות אינטנסיביות, אך חוזים פרטיים נחתמים למעשה בכל פעילות צבאית הכרחית אחרת וזה הופך לתופעה שאולי נכון לקרוא לה "עסקי המלחמה".
