בית המשפט העליון דחה (יום ד', 4.1.12) את ערעורה של המסייעת לרצח התיירת סילביה מולרובה והנערה דנה בנט ז"ל.
המערערת, ששמה נאסר לפרסום משום שבעת ביצוע העבירה הייתה קטינה, הודתה בעבירות המיוחסות לה ונגזרו עליה 14 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרה בתוספת שלושים חודשי מאסר על תנאי.
בפנייתה לבית המשפט העליון טענה כי בית המשפט המחוזי טעה בגזר הדין שנתן לה, אשר התחשב בתסקיר המבחן שנערך לה ולא בדוח הפסיכודיאגנוסטי שלטענתה משקף אופן מהימן ומעמיק יותר את המצב הנפשי בו הייתה נתונה בעת ביצוע העבירות.
השופט
סלים ג'ובראן קבע כי דין הערעור להידחות. לדבריו, העונש שנגזר על המערערת מצוי בטווח הענישה שהוסכם בינה לבין המשיבה במסגרת הסדר הטיעון.
"כאמור, בית המשפט המחוזי גזר על המערערת 14 שנות מאסר לריצוי בפועל, עונש זה הינו הרף המקסימאלי עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון. עיון בגזר הדין של בית המשפט המחוזי מעלה, כי הוא נדרש לכל אותן הנסיבות לקולה להן טוענת המערערת. כאשר ביחס לשיקולים המרכזיים לקולה, סבר בית המשפט כי כבר ניתן להם משקל במסגרת הסדר הטיעון. בעניין זה, אין מקום לקבל את טענת המערערת כי בית המשפט לא הפעיל כנדרש את שיקול דעתו, והסתפק בזה אשר הופעל על-ידי הפרקליטות", קבע.
לדבריו, המעשים אשר לביצועם סייעה המערערת הינם מזוויעים ומחלחלים, בגינן ניטלו חייהן של שתי צעירות ללא כל סיבה או הסבר.
"מעשי הרצח בוצעו באכזריות, אלימות ובקור רוח, אשר כאמור לא היה כל מניע בצדם, אלא רצח לשם רצח. קדושת חיי האדם הינו ערך מרכזי המצוי בתשתית קיומה המוסרי והערכי של החברה. ראוי, כי על הרומס ברגל גסה את קדושתם של החיים יוטל עונש אשר יהא בו לשקף את הסלידה וההוקעה של מעשים אלו", ציין.
