הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   משפט    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
הוועדה למינוי שופטים
משפט
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הטיקונית הביסה את האלוף
11/11/2012   |   יואב יצחק
 
 
 
המדינה מאבדת את ההכרה - לא להצביע!
11/11/2012   |   הלל ויס
 
 
 
שלי אנסה אותי
11/11/2012   |   עמוס שנער
 
 
 
הצרות של גרינפלד
11/11/2012   |   יואב יצחק
 
 
 
מצחיקונת אמיתית
11/11/2012   |   עליס בליטנטל
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
איתמר לוין News1.co.il  |  תגובות
נעם סולברג: למרות תדמית ה"מתנחל"
סולברג. פסק נגד אילנה דיין [צילום: פלאש 90]

דרכי נועם
איתמר לוין
נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, אינה חוששת מתווית "השופט המתנחל" שהודבקה לנועם סולברג: היא הושיבה אותו בראש הרכב הדן בעתירות בעקבות ההינתקות. סולברג מפגין שילוב מעולה של יעילות ורגישות לצד ניהול הוגן של ההליך
לרשימה המלאה

סולברג היה עוזרם של שלושה יועצים משפטיים לממשלה, כיהן שבע שנים בבית משפט השלום ומזה חמש שנים מכהן במחוזי שורה של פסקי דין שנתן זכו לתהודה ציבורית ומשפטית

+ מה חושב סולברג בשאלת "הכל שפיט"
▪  ▪  ▪
השופט נעם סולברג (יליד 22.1.1962) נבחר לבית המשפט העליון למרות תיוגו כ"מתנחל" ו"ימני", בשל מגוריו באלון שבות שבגוש עציון. ח"כ אחמד טיבי אף הגיש הצעת חוק, לפיה מי שמתגורר בשטחים לא יוכל להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. כפי שפורסם ב-News1, סולברג הופקד בידי הנשיאה מוסיה ארד על הטיפול בתיקי התביעות בעקבות ההינתקות - מה שמלמד על הכרתה במקצועיותו ובאובייקטיביות שלו.

סולברג נולד וגדל בחיפה. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה, ולאחר מכן התגייס לחיל האוויר, ואת שירותו הצבאי סיים בדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השני בהצטיינות. שימש במשך שבע שנים (1998-1991) כעוזרם של שלושה יועצים משפטיים לממשלה: יוסף חריש, מיכאל בן-יאיר ואליקים רובינשטיין (עימו יישב כעת בבית המשפט העליון). בשנת 1998 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים, ובשנת 2005 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר.


מנע הפליה לטובה של ילדים חרדים


מספר פסיקות של סולברג זכו לתשומת לב בקהילה המשפטית או לתהודה ציבורית:

  • במסגרת סכסוך בין שכנים בבית משותף, קבע כי זיקת הנאה של זכות מעבר במקרקעין איננה חייבת להיות גורפת, וניתן להגבילה לשעות מסוימות ביממה, או לצורך שימושים מסויימים. קביעה זו היוותה חידוש פסיקתי, והשופט סולברג הסתמך גם על המשפט העברי לצורך גיבושה. בערעור שנדון בבית המשפט העליון התקבלה הקביעה הזו.

  • פסק דין שבו זיכה שוטר שבמהלך אירוע של התפרעות אלימה ירה למוות באדם שלא היה מעורב בהתפרעות. סולברג קיבל את עמדת השוטר שטען, כי חש באותו רגע בסכנת חיים סובייקטיבית. ערעור על הזיכוי נדחה בבית המשפט העליון.

  • לעניין דרישת החוק כי עסקה בין חברה לבין בעלי השליטה בה תאושר על-ידי בעלי המניות, קבע סולברג, כי קולם של בעלי מניות המיעוט שיש להם עניין בעסקה לא יימנה גם אם הם מתנגדים לה. עוד קבע סולברג, כי לבעלי השליטה אין סמכות לקבוע מי הוא בעל עניין בעסקה לצורך פסילת הצבעתו, אלא בעלי המניות עצמם הם אשר צריכים להודיע אם יש להם עניין אישי.

  • בשנת 2010 קיבל עתירה סולברג לפי חוק חופש המידע שהגישו חברות גז ודלק בעניין ועדת ששינסקי, והורה למדינה למסור לעיונן את הסכם ההקלות ממס שניתן ליוסי מימן לעניין ייבוא הגז המצרי. סולברג קבע, שההגבלה בפקודת מס הכנסה על מסירת מידע נוגעת רק להכנסות עבר ולא להתחייבויות המדינה לגבי שיעורי מס צופי פני עתיד.

  • באפריל 2010 ביטל את החלטת עיריית ירושלים להפלות לטובה את רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני על פני בתי ספר לא-רשמיים אחרים, למרות שהעירייה טענה שהרשתות משתפות פעולה עם העירייה בהשגת יעדים ראויים, כיוון שהיה על העירייה להכניס את היעדים לתוך מבחני התמיכה כדי לאפשר לכלל בתי הספר לנסות לעמוד בהם.


פסק הדין נגד אילנה דיין


  • סולברג דחה עתירה שהגיש אזרח ישראלי ששהה שנים רבות בחו"ל ומשרד הפנים סירב להאריך את תוקף דרכונו משום שהוא משתמט מחובת שירות צבאי. בפסק הדין דחה סולברג את הטענה, לפיה מדיניות זו אינה סבירה.

  • באחד מפסקי דינו, באמרת אגב ארוכה, מתח סולברג ביקורת חריפה על העסקת עובדי קבלן לצורך שמירה וניקיון בשירות הציבורי. הוא הראה כיצד המנגנון שמחזיקה המדינה כדי לתחזק את המערך הזה, כביכול כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים, הוא מנגנון יקר ושמן, העולה למדינה הון רב, בעוד שעובדי הקבלן עצמם מקבלים שכר זעום ותנאיהם נפגעים.

  • סולברג חייב את אילנה דיין לפצות את סרן ר' ב-300,000 שקל, לאחר שקבע שהם הוציאו את דיבתו כאשר ייחסו לו וידוא הריגה של ילדה פלשתינית. פסק דין זה הותקף בחריפות בידי אמצעי תקשורת אחרים, והערעור עליו תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.

מה חושב סולברג בשאלת "הכל שפיט"

סולברג. משפטיות דומיננטית [צילום: פלאש 90]
מרוב עיסוק בשאלת ההשקפות הפוליטיות של השופט נעם סולברג, מעטים - אם בכלל - שמו לב לדעתו בנוגע לשאלה המרכזית המתווה את דרכו של בית המשפט העליון מאז תקופתו של אהרן ברק כנשיאו: השפיטות. האם הכל שפיט? האם בית המשפט צריך להיכנס לכל הנושאים? ברק חשב שכן (גם אם ניסה לטעון שלא הובן כהלכה), דורית ביניש חושבת שכן. סולברג במפורש חושב שלא, וזוהי אולי הסיבה המרכזית להתנגדותה העיקשת של ביניש למינויו לעליון.

באפריל 2010 דחה סולברג עתירה שביקשה לשנות את רישום הלאום של העותרים בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"ישראלי". לפני שנכנס לעובי הקורה בנושא זה, התבטא סולברג בהרחבה בנושא השפיטות. הוא סקר שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון, כולל של ברק, וקבע שלדעת הכל - לא הכל שפיט. אבל היכן עובר הגבול? הוא השיב על כך באריכות. השורה התחתונה מדבריו: על השופט לטפל רק בסוגיות בהן השאלה המשפטית היא הדומיננטית, ולא באלו שבהן היא רק טפלה לסוגיות אחרות השייכות לרשויות אחרות.


הבחנה יפה אך חסרת תועלת מעשית


"לעת הזאת מקובל לפצל את שאלת השפיטות לשתיים: השפיטות הנורמטיבית והשפיטות המוסדית. הראשונה משמעה היכולת לבחון את הנושא הנדון בכלים משפטיים. אם יש נושא שלגביו אין בנמצא אמות מידה משפטיות או כלים משפטיים שבאמצעותם ניתן לנתחו, הרי שהנושא הוא בלתי שפיט מבחינה נורמטיבית. שאלה לעצמה היא, אם בכלל קיים בעולם נושא שכזה, או שמא מלוא כל הארץ משפט.

"שאלת השפיטות השנייה, המוסדית, מניחה כי הנושא הנדון יכול להיבחן בכלי המשפט, אולם, מעלה את שאלת ההתאמה; האם ראוי לעניין מסוים להתברר בבית המשפט או שמא מוטב כי בית המשפט ימשוך ידיו ממנו, ויותירוֹ מחוצה לו, לטיפולה של רשות אחרת מרשויות המדינה. למבחן השפיטות המוסדית חשיבות מרובה, בייחוד עבור אלה הרואים כל עניין כבר-שיפוט מן ההיבט הנורמטיבי.

"חן חן לה, להבחנה הזו שבין שני סוגי השפיטות - הנורמטיבית והמוסדית - אך ישנם עוררין על תועלתהּ: 'יפה היא, אולי, לעיון אקדמי ולחידוד משפטי, אך נושא השפיטות עניינו לפי עצם מהותו, בתחום עולם העשייה המשפטית והשיפוטית', העיר המשנה לנשיא דאז, כבוד השופט מ' אֵלון. עמדתו-שלו היא, כי אין מקום למתן הגדרות והבחנות על-מנת לקבוע איזה עניין שפיט ואיזה איננו.

"לשיטתו, כשם שסעיף 33 לחוק החוזים הוציא מכלל דיון משפטי את ההכרעה או ההערכה לפיהן ניתנים ציונים, תארים ופרסים, וקבע כי הן אינן 'נושא לדיון בבית משפט', כך ישנם, מקל וחומר, עניינים רבים אחרים שמבחינת טיבם ומהותם מקומם איננו בבית המשפט. על השופט לקבוע זאת על-פי תחושתו: 'לא לפי הגדרות עיוניות, אלא לפי התחושה שבה נתון המשפטן המומחה ייקבע, איזהו הנושא שמקום דיונו בבית המשפט ואיזהו נושא שאין מקום דיונו בבית המשפט, היינו: איזה נושא שפיט הוא ואיזה נושא אינו שפיט'.


גם "חוש המומחיות" לא תמיד מספיק


"הָדְרָא קוּשִׁיָה לְדוּכְתָּא. פיצול שאלת השפיטות לשתי שאלות משנה, כמסתבר, אינו מקדם אותנו לקראת הכרעה במישור המעשי; וגם תועלתו של חוש המומחיות של המשפטן הריהי מוגבלת, כאמור, בהיותו לעיתים פלואידי, הכרעה על-פיו לא תמיד צפויה, ולא בהכרח נהירה לבעלי הדין בפרט, ולבריות בכלל. הסתמכות על תחושותיו של השופט איננה מספיקה כדי לבסס פסק דין.

"על השופט לתת דין, הן לעצמו והן לבעלי הדין, מה הניעוֹ לפסוק אם נושא שבא בפניו הוא שפיט, אם לאו. תחושותיו של השופט, ואף אותו דבר היולי הנקרא 'חוש המומחיות של המשפטן', אינם נותנים מענה לצורך במתן יציבות לדין, לדרישה כי ניתן יהיה לצפות את ההכרעה השיפוטית במידה סבירה מראש, ולמילוי אחר חובת ההנמקה. אֵמון הציבור במערכת המשפט צפוי להיפגע, כל אימת שהנמקה בכגון דא תהא נשענת כל-כולה על חוש המומחיות של המשפטן גרידא. הציבור עלול לייחס לבית המשפט שיקולים זרים על מה ולמה נמנע מלהכריע את הדין.

"הנני סבור כי קושי זה בא על פתרונו, אומנם באופן חלקי, בעזרת קנה מידה שניתן בפסיקה לבחינת שפיטותו של עניין על-ידי האופי הדומיננטי שלו. [מצטט מדברי מאיר שמגר:] 'המבחן היכול לשמש לכך הוא המבחן של האופי הדומיננטי של הנושא. יש שהאופי הדומיננטי מוליך למסקנה, שלפיה מן הראוי שהנושא יוכרע על-ידי הרשות השיפוטית, ויש שהאופי של הנושא מצביע על כך, כי מן הראוי שיימסר לידי הרשות המחוקקת דווקא, ויש שניתן ללמוד ממכלול הנסיבות, כי בהתאם לתפיסותינו, מן הנכון להותיר את העניין בידיה של הרשות המבצעת הפוליטית'.

"קביעת אופיו הדומיננטי של עניין, גם היא איננה תמיד קלה וברורה כשלעצמה, אך יש בה כדי לשמש משען לשופט אשר נדרש לשאלה של שפיטות. אין בכוחה לפתור לגמרי את המבוכה, אך יש בה כדי לסייע למגשש באפֵלה זו של סוגיית השפיטות לברור את הדרך שבה יילך".


אירועים / מי ומי בפרשה:
 דורית ביניש 

מושגים:
 בג"צ קציר 

רשימות נוספות
דפנה ברק-ארז: מומחית למינהל ציבורי  /  איתמר לוין
סולברג, זילברטל, ברק-ארז ושהם נבחרו לעליון  /  איתמר לוין
עתירה לבג"ץ נגד חוק גרוניס  /  איתמר לוין
שאלה של מזג  /  איתמר לוין
ברוך מבנים אשר  /  איתמר לוין
סניוריטי, למרות הכל  /  פרופ' רות גביזון
תאריך:  06/01/2012   |   עודכן:  06/01/2012

תגובות  [ 10 ] מוצגות [ 10 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
על נעם
6/01/12 14:13
2
מוטי1
6/01/12 15:40
3
עבור השופט ריבלין
6/01/12 16:19
הבהרה
6/01/12 20:37
4
מ.משה
6/01/12 17:12
5
סובול עידן
7/01/12 11:01
מורה נעבכים
7/01/12 14:51
איילת השחר
8/01/12 08:05
ואחריהם
7/01/12 18:35
סובול עידן
7/01/12 19:27



חדשות נוספות ברשת 
Not so bad, but much more to do
12/11/2012  |  00:43  |  jpost
Israel’s situation, strategy in Obama’s second term
12/11/2012  |  00:27  |  jpost
Idolatry and failure-worship surge on Israel’s Left
12/11/2012  |  00:21  |  jpost
Hezbollah = terrorism
12/11/2012  |  00:13  |  jpost
שחקן עבר במכבי נעצר בחשד שתקף את אישתו
12/11/2012  |  00:05  |  One

חן מענית
איציק וולף
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |