היום לפני 60 שנה, ב-9 בינואר 1952, מנחם בגין עומד בראש הפגנה בכיכר ציון נגד הסכם השילומים.
בתאריך ה-9 בינואר 1952 עמדה הכנסת לדון בהסכם השילומים עם גרמניה. מנחם בגין, מנהיג תנועת החירות שבאופוזיציה, התנגד נחרצות להסכם זה, ולקראת הדיון בכנסת ארגן עצרת המונים בכיכר ציון.
קטעים מנאומו של בגין:
"כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אומנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות. למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון".
את דבריו סיים בגין במילים: "נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם זאב ז'בוטינסקי. באם אשכחך חרפת ההשמדה - תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!".
לאחר ההפגנה בכיכר המשיכו המפגינים הרבים לצעוד לכיוון בניין הכנסת, שהיה ממוקם באותה תקופה ב"בית פרומין". המפגינים השליכו אבנים על בניין הכנסת, זאת למרות ניסיונות השוטרים להשתלט על ההמון.
ההפגנה הידרדרה במהירות רבה לאלימות. רבים מהמפגינים נעצרו ובגין הורחק מהכנסת לשלושה חודשים. חרף התנגדותו של בגין אישרה הכנסת את הסכם השילומים.
