שירות בתי הסוהר והיועץ המשפטי לממשלה מתעלמים מהערות חוזרות ונשנות של בית המשפט העליון, בדבר הצורך בהנהגת שיקום גם לאסירים ביטחוניים, במיוחד כאשר מדובר בקטינים אזרחי ישראל. כך קובע (יום ב', 9.1.12) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
הדברים כלולים בהחלטת בית המשפט העליון להקל בעונשו של ערבי-ישראלי בן 19, אשר הורשע בעבירות נשק שונות שבוצעו על-רקע תמיכתו באיסלאם הקיצוני. בית המשפט העליון קיצר את עונשו מ-36 חודשי מאסר ל-30 חודשים, ברוב דעות של רובינשטיין ו
סלים ג'ובראן מול התנגדותו של
יצחק עמית.
רובינשטיין מקדיש חלק ניכר מפסק הדין להיעדר השיקום לאסירים ביטחוניים. המערער בו מדובר נכלא יחד עם שבעה אסירים ביטחוניים פלשתינים עוד כאשר היה קטין ומבלה את רוב זמנו בקריאת ספרים באנגלית. על כך אומר רובינשטיין: "התוצאה המסתברת כתובה על הקיר; אם נכנס למאסר חדור אהדה לאיסלאם הקיצוני, ייצא מדופלם כ'בוגר אוניברסיטה לטרור' - אל תקרי שיקום אלא אנטי-שיקום. אך המדובר באזרח ישראלי, קטין בעת העבירות וכיום בגיר צעיר, שתחת אשר גופי המדינה, כמצוות החוק ששמו מעיד עליו - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) - כי המחוקק הטעים את נושא הטיפול לצד הענישה, יעסקו גם בשיקומו לצד ענישתו המוצדקת בכליאה, הוא נותר ללא טיפול כלשהו בשל סיווגו כביטחוני".
רובינשטיין מדגיש, כי המחוקק הורה לשקם אסירים קטינים ומוסיף: "הדבר אינו רק לתועלת הקטין אלא גם לתועלת הציבור, ולעולם אין להתייאש מסיכוי לשיקום; ואולי ירויח הציבור אחריו אזרח מועיל, במקום מי שישוב חלילה לעבירות לאחר ה'תורה' שספג גם במאסר. אוכל גם לתהות על השיבוץ בהקשר הספציפי עם אסירים פלשתינים, כשהמדובר בערבי אזרח ישראל, וזאת שוב מתוך אותו חשש שבוטא מעלה להידרדרות, אף כי יש לשמוח שהמערער מביע חרטה".
בהמשך מצטט רובינשטיין שורת פסקי דין של בית המשפט העליון, כולל פסקי דין שלו עצמו, בהם הודגש הצורך לפעול לשיקומם של אסירים ביטחוניים. "בתיק הנוכחי נאמר לנו בעצם כי עולם כמנהגו נוהג ואין טיפול", הוא קובע ומורה: "גם פסק דין זה כקודמים יועבר ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות בתי הסוהר, לשם בחינה מחודשת של נושאי השיקום שהועלו מעלה. נבקש לקבל עידכון בתוך 90 יום לעניין זה".