בני זוג המלווים חולים סופניים, מפתחים דיכאון וחרדה ברמות שהן כמעט פי 2 מאשר החולים עצמם. אלו חלק מהממצאים והנושאים שהועלו בכנס "חמלה בסוף החיים", שהתקיים בשבוע שעבר בחיפה.
הכנס התקיים ביוזמת העתונאית-צלמת גילי מצא, לזכר אביה ע"וד יהודה מצא ז"ל, שהיה המומחה מספר אחד בארץ לרשלנות רפואית ונזיקין. למרות מזג האוויר הסוער, הגיעו לכנס 300 איש מכל הארץ, בינהם מנהלי פנימיות, עורכי דין, אחיות, מנהלי הוספיסים, צעירים ורבים אחרים. המשתתפים חתמו על עצומה, כדי שמצא תוכל להמשיך במאבק על הצעת החוק "מוות במרשם רופא", שלא אושרה לפני כשנה, ותוכל לחזור למחוקקים עם הצעה מחודשת. עד כה גייסה גילי חמישה חברי כנסת שתומכים במאבקה ויגבשו איתה את הצעת החוק.
הרב בנימין לאו (רב קהילת רמב"ן בירושלים שעומד בראש בית המדרש לצדק חברתי) חיזק את הממצאים ואמר שהוא עד לנושא החרדה והדיכאון הקשים בקרב בני הזוג של החולים באופן משמעותי בקרב בני הקהילה שלו בירושלים, כרב שמלווה אנשים אל מותם. הרב בני לאו קרא לאנשי "הריבונות הדתית וממחנות אחרים, להתכתש על הנושא כאשר הכותרת היא -"כן לחמלה, לא לרצח".
לדבריו, הריבונות של אדם על גופו היא ויכוח עמוק. גופו של הוויכוח היא המתת חסד או רצח". עוד אמר כי רופאים חייבים להיות מופקדים על הסתלקות מיסורים, כי "הם לא מופקדים לא על החיים ולא על המוות. איפה שאתם יכולים לרפא תרפאו, איפה שלא תנו לאדם להסתלק לבית עולמו ואל תקחו ריבונות על החיים. יש אפשרות להמתת חסד פסיבית".
לפי ד"ר מיכל בראון, פסיכו אונקולוגית, מרצה באוניברסיטה העברית, כיום נכנס מושג חדש בקרב חולים סופניים שנקרא איכות גסיסה, בשונה מהמושג הנפוץ איכות חיים. לדבריה, על-פי מודל קנדי מומלץ להקים בארץ מחלקות אשפוז פליאטיבי אקוטי (מקל כאב), בשונה מהוספיסים (שהם רק לחולי סרטן), שיתאימו לחולים במחלות חשוכות שאין להן תרופה יעילה והן מדרדרות את איכות חייו של האדם, כגון אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, als.
הרופאים שדיברו בכנס (פרופ' מוטי רביד מנהל בית החולים "מעייני ישועה" בבני ברק, פרופ' יואל דונחין, מנהל היחידה לבטיחות החולה בהדסה) אמרו שהחולה הגוסס בודד מאוד כי לא בני המשפחה ולא הרופאים מדברים איתו בגובה העיניים ולא מביעים חמלה כלפיו. עוד ציינו כי חוק החולה הנוטה למות הוא אבסורדי, מאחר שנדרשת על-פיו ההוכחה כי לחולה נותרו 6 חודשים לחיות, ואף רופא לא יכול להתחייב על כמה זמן נשאר לאדם לחיות.
בהנחיות מקדימות של חוק החולה הנוטה למות ניתן למלא צוואה מהחיים, בתיאום עם רופא משפחה ובנוכחות עד שאינו יורש או בעל אינטרס כלכלי.
אחת הבעיות שהעלתה מצא היא העובדה שבבתי ספר לרפואה יש שיעור חובה לסטודנטים בנושא הכנת החולה ומשפחתו לגסיסה, אך הוא פרק קצר יחסית לעומק הנושא, שנבלע במאסת הלימודים. מצא קוראת להכנס דרך אתר "עצומה" (לכתוב "חמלה בסוף החיים")
ולחתום על על העצומה שתומכת בהצעת החוק "מוות במרשם רופא".
עד כה חתמו 374 איש על העצומה ועוד 200 שחתמו ידנית מחכים להתעדכן.
