חוזרים בשאלה נגד המדינה: לא למדנו חשבון

על פערי תרבות שמהם סובלים חרדים לשעבר כולנו כבר שמענו וראינו בסדרה "סימני שאלה" ודומותיה. כעת מתברר שהחרדל"שים פוצחים במערכה חדשה, הפעם מול מדינת ישראל. מה הם רוצים ממנה? כסף, והרבה.

עשרות יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי התאגדו יחד במסגרת עמותת "מ.ע.ב.ר" על-מנת לנסח כתב תביעה משותף, שבמסגרתו הם תובעים מהמדינה פיצויים על כך שלא זכו בילדותם ללימודי ליבה, ובשל כך נאלצו לעבור מסכת יקרה של צמצום פערים הכוללת השלמת בגרויות ולימודי אנגלית, תהליך שכרוך בהפסד של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. לאחרונה פנתה הקבוצה למשרד עו"ד שלמה לקר, במטרה לבחון מבחינה חוקית את זכויותיהם ולנסות לגבש תביעת פיצויים מהמדינה.

השלמת פערים מסובכת

"אני מאשים את המדינה שלא אכפה את חוק חינוך חובה", טוען אודי, (השם המלא שמור במערכת), יוצא בשאלה, מיוזמי התביעה וחבר בעמותה. "כל ילד רגיל בארץ, אם הוריו לא ישלחו אותו ללמוד, המדינה תכריח אותם. ואותי, כילד שלמד בחינוך החרדי המדינה הפקירה בידי החלטת הורי, שבחרו למנוע ממני ידע בסיסי.

אודי למד בחינוך חרדי שבו שפת הלימוד אפילו לא הייתה עברית. "בחינוך החרדי ישנם מאות אלפי ילדים שלומדים חשבון רק עד גיל 8, וברמה בסיסית ביותר". הוא מספר. "החל מאז, ועד גיל 20-23, שבו יוצאים לעצמאות, הם לא לומדים דבר מלבד משנה וגמרא. אני עוסק כיום במסחר, והעברית שלי לא תקנית. לא למדתי אנגלית וגם לא מתמטיקה, ואלו תחומים שחוסר הידע שלי בהם מגביל אותי בעסקיי ובאפשרויות שלי להתפתח. יוצא בשאלה חרדי, שרוצה למשל ללמוד משפטים, לא יכול פשוט להתחיל ללמוד. התהליך כרוך בלפחות שנתיים של השלמת בגרויות, תוכנית שעולה כ-30-40 אלף ש"ח, ובמקביל הוא מפסיד זמן עבודה יקר. מדובר פה בנזק שיכול להגיע לכ-150 אלף ש"ח ואף יותר. הניסיון המחקרי מוכיח שאם לא רוכשים בגיל צעיר ידע בסיסי במתמטיקה, אנגלית ומחשבים, קשה מאוד להשלים את הפערים בגיל מבוגר. כתוצאה מכך יוצאים בשאלה למעשה ניזוקים ומופלים לרעה.

אין אפשרות לתביעה ייצוגית

בבסיס התביעה המתוכננת עומד טיעון המסתמך על הזמן שבו אושר חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שעבר בשנת 2008. החוק למעשה מכיר במוסדות החרדיים כפטורים מהוראת לימודי ליבה, אלא שהוא לא חל בתקופה שבה התחנכו רוב היוצאים בשאלה נשואי התביעה, ולמעשה עומדת להם הזכות, לכאורה, להאשים את המדינה בכך שלא רכשו את הידע הבסיסי שאמור לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה בארץ. אגב, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לבטל את החוק, והוא ממתין כעת להכרעת בג"ץ בנושא.

מאחר שהמדינה לא מאפשרת לחברי הקבוצה להגיש תביעה ייצוגית, על כל אחד מהתובעים למסור תצהיר שבו הוא מפרט את הנזק הפרטי הכספי שנגרם לו, והסכום משתנה מאדם לאדם בהתאם לנתוני הפתיחה שלו בעולם החילוני. נכון לעכשיו כבר פנו לעמותה עשרות יוצאים בשאלה במטרה להצטרף לתביעה, וההערכות של חבריה מדברות על כך שהמספר יגיע למאות.