האם המדינה החליטה לתקוף באמצעים פליליים את מי שמותח ביקורת חריפה על עובדי ציבור? לפחות במקרה אחד, התשובה היא חיובית - ומעלה הרהורים נוגים בנוגע לתפיסתה של המדינה את
חופש הביטוי ואת השימוש בכלים פליליים נגדו.
ב-1.1.09 פרסם מיכאל אזולאי, תושב אשדוד, מאמר באתר scoop ובו ביקורת קשה מאוד נגד תת-אלוף (מיל.) יעקב נגל, מי שהיה המדען הראשי של משרד הביטחון וסגן ראש מפא"ת (מינהל פיתוח אמל"ח ותשתיות טכנולוגיות). מאמרו של אזולאי עסק בנושא מערכות הגנה ליישובים בצפון הארץ ובדרומה מפני רקטות, ובין היתר נאמר בו כלפי נגל:
"אתה בעיני האחראי הראשי לסבל בל יתואר לאבידות בנפש ולנזק העצום הן לעם ישראל והן למדינת ישראל, עקב טירפוד שיטתי ממניעים זרים!!!... בעמדך בראש ועדה שהקים משרד הביטחון להמליץ על פתרון טכנולוגי לירי הטילים מעזה, היית המטרפד הראשי של הבאת תותח הלייזר ה'נאוטילוס' לארץ להגנה על יישובי עוטף עזה, הפצת סביבו שקרים רבים ושיקרת במצח נחושה לראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת... הכל נעשה על ידך בקור רוח, משיקולים זרים ומקוממים!!!".
אזולאי הוסיף והטיח בנגל, כי הוא "האשם והגורם העיקרי לכל מה שמתרגש עלינו עקב ירי הטילים... אני רואה בך את האחראי לחיי הסבל הבלתי ייאמן ולחיי הסיוט והאימה בהם שרויים תושבים רבים". לבסוף כתב אזולאי, כי כל האבידות שנגרמו לצה"ל בשל הצורך להיכנס לרצועת עזה, יחולו על ראשו של נגל ו"מאחל שלא יימצא מנוח לנשמתך".
בסיום דבריו הזמין אזולאי את נגל להגיש נגדו תביעת לשון הרע, אך המדינה בחרה בכיוון אחר. הנושא הועבר לטיפולה של יחידת לה"ב 433 - היחידה הארצית לחקירות הונאה ופשיעה כלכלית חמורה - וב-24.11.11 הוגש נגד אזולאי כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור. העונש המירבי הקבוע בחוק: שישה חודשי מאסר, אך המדינה בטובה אינה מתכוונת לבקש עונש מאסר.
נניח בצד את העובדה התמוהה שהתיק בכלל הגיע למשטרה, ואת העובדה התמוהה עוד יותר שהגיע ליחידת העילית שלה. נתעלם גם מן העובדה שנדרשו למשטרה שלוש שנים להגיש את כתב האישום, והיא עשתה זאת ממש ברגע האחרון של תקופת ההתיישנות. נעזוב גם לצורך הדיון את טענתו של אזולאי, לפיה דבריו היו אמת ואף זכו כעבור כחודש לאישוש בדוח של
מבקר המדינה. נשאל רק זאת:
האם חוק העונשין הוא הדרך המתאימה להתמודד עם מאמרים כאלו? האם לכך התכוון המחוקק, או שכוונתו הייתה למקרים בהם נעשה בעבר שימוש בסעיף זה - צעקות וקללות בפומבי כלפי שוטרים וכדומה? מדוע עובד ציבור יכול לתבוע את עלבונו על חשבון הציבור עצמו, בלא להידרש לשכור עורך דין ולשלם אגרה בגין הגשת תביעת לשון הרע? ומעל הכל: האם זו הדרך בה מתכוונת המדינה לטפל מכאן ולהבא במי שיעזו למתוח ביקורת על עובדיה?
