|
פדרמן ובן-גביר. לא היה צורך ברישיון [צילום: AP]
|
|
|
|
|
המדינה תפצה באלפי שקלים שורה של פעילי ימין, שעוכבו בידי המשטרה בניגוד לחוק בדרכם להפגנה מול ביתו של אלוף פיקוד המרכז דאז. כך קבעה (10.2.12) שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר-צבן. בין הפעילים שיקבלו את הפיצוי: איתמר בן-גביר, נועם פדרמן, דניאלה וייס, יהודית קצובר ונדיה מטר.
עשרת התובעים היו בדרכם לעצרת מחאה מול ביתו של האלוף גדי שמני ביישוב רעות בספטמבר 2008. תשעה מהם עוכבו בידי המשטרה עוד לפני שהגיעו ליישוב ונלקחו לתחנת המשטרה במודיעין, ואילו בן-גביר אף נעצר. המדינה טענה, כי מהלכים אלו היו נחוצים לשמירה על הסדר הציבורי, בעוד התובעים טענו שמדובר היה בצעדים בלתי חוקיים.
בר-אשר-צבן קיבלה במלואה את עמדת הנתבעים. היא קבעה, כי בעת שעוכבו, טרם הוכרזה ההפגנה כהתקהלות בלתי חוקית - מה עוד, שבסופו של דבר הורשו המפגינים לקיים תפילה מול ביתו של שמני. השופטת סוקרת באריכות את הוראות החוק והיועץ המשפטי לממשלה בנוגע להפגנות ומגיעה למסקנה, כי במקרה הנדון כלל לא היה צורך ברישיון של המשטרה לקיום ההפגנה.
מכאן עוברת בר-אשר-צבן לדון בשאלה, האם היה למשטרה יסוד סביר להניח שהמפגינים עומדים להפר את הסדר הציבורי. היא מסתמכת על פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נגד פעילי שמאל שהואשמו בעבירות דומות אך זוכו, ומסיקה שמדובר במקרים הדורשים מסוכנות ממשית לפגיעה בשלומו או בבטחונו של אדם, או בשלום הציבור או בבטחון המדינה. אף אחד מאלו, היא קובעת, לא התקיים במקרה הנדון.
יתרה מזו, מוסיפה בר-אשר-צבן: אפילו אם העבירה כבר נעברה, על המשטרה לפעול באמצעים אחרים לפני שהיא מעכבת או עוצרת את החשודים. תחילה עליה לבקש מהמפגינים להתפזר, לאחר מכן מותר לה לפזר אותם ולהפעיל כוח אם הדבר נדרש, ורק בשלב האחרון רשאי שוטר לדרוש פרטים, לעכב או לעצור. "לא הייתה כל הצדקה חוקית לעיכובם של התובעים", קובעת השופטת. והיא מוסיפה: "התמודדות המשטרה בדרך של השתקה ומעצרי מנע, חטאה לתפקידה במשטר דמוקרטי".
בן-גביר יקבל פיצוי של 12,000 שקל והחזר הוצאות בסך 2,000 שקל. יתר התובעים יקבלו פיצוי של 4,000 שקל והחזר הוצאות של 700 שקל לכל אחד. התובעים ייצגו את עצמם, ואילו המדינה יוצגה בידי עו"ד ליאור סקברר.