נגיד בנק ישראל, דוד קליין, קורא לממשלה לבסס את תקציב 2004 על הנחת צמיחה של 1% בלבד. זאת בניגוד לעמדת משרד האוצר כי ניתן לבסס את התקציב על הנחת צמיחה של 2.5%.
במסגרת הופעתו מול הממשלה בישיבתה הראשונה בנושא התקציב, גורס הנגיד כי נוכח גורמי אי הוודאות שאינם בשליטת הממשלה, עדיף יהיה לבסס את התקציב על הנחה שמרנית יותר מנחת של האוצר.
הנחת הצמיחה היא אחד הבסיסים החשובים ביותר על פיהם נקבע היקף התקציב, וכן הקיצוץ התקציבי הנדרש על מנת לעמוד ביעד גירעון. מהנחת הצמיחה נגזרות התחזיות להכנסות המדינה ממסים, ועל פיהן נקבע היקף ההוצאה האפשרי וכן הגירעון.
הנגיד מציין כי אימוץ הנחת צמיחה מתונה יותר תשקף את האסטרטגיה הכלכלית המחייבת שינוי במבנה המשק, כלומר לצמצם את המגזר הציבורי ולתמוך במגזר הפרטי.
הנגיד ציין כי בטווח הקצר, צמצום בהוצאות הממשלה מגביל אומנם את צמיחת המשק, אבל במקביל הוא מפנה מקורות להשקעות ומאפשר את המשך תהליך הורדת הריבית במשק.
כתוצאה מכך, אם מדיניות זו תימשך, צמיחת המגזר העסקי תהיה מהירה מצמיחת המשק בכללו. להערכתו, נתון הצמיחה אותו יש לבחון הוא צמיחת המגזר העסקי ולא הצמיחה הכוללת.
הנגיד מתייחס בדבריו לכוונות להעלות את יעד הגירעון של שנת 2004 מ-3% ל-4%. "אמינותה של הממשלה חשובה במיוחד, אם אכן תחליט לסטות שוב ממחויבותה לרדת בשנה הבאה לשיעור גירעון שאינו עולה על 3% מתוצר.
לאמינות זו יש ביטוי שוטף במחיר אשר נדרשת הממשלה לשלם עבור חובה, הן על-ידי הציבור הישראלי והן על-ידי משקיעי חוץ, כמו גם במידה בה תתגלה נכונות לחזור ולהשקיע במשק - תנאי הכרחי כדי לחזור לתוואי של צמיחה", אמר קליין.
הנגיד מציין ארבעה תחומים עיקריים בהם צריכה הממשלה לטפל בתקציב 2004: השקעה בתשתיות, רפורמה בשוק ההון, רפורמה בשוק העבודה וצמצום מימדי העוני.
"לכל אחד מנושאים אלה ראוי היה שהממשלה תקדיש דיון נפרד. לכל הנושאים השלכה ישירה על מידת האמון אשר יכל הציבור לרחוש לממשלה כאשר היא מודיעה, כפי שהבטיחה לא אחת בעבר אבל לא קיימה, שהגירעון והחוב ימשיכו לרדת בשנים שלאחר התקציב הקרוב.
