שמונה שנות מאסר למדיח קטינות לזנות וסמים

בית המשפט העליון החמיר (יום ה', 22.3.12) בעונשו של שי ארביב, אשר הדיח קטינות לזנות, וגזר עליו שמונה שנות מאסר לעומת חמש שנים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת מרים נאור קבעה, כי להבא יעמוד רף הענישה בעבירות דומות על עשר שנות מאסר.

ארביב הודה במסגרת עסקת טיעון בעבירות של ניצול קטינים לזנות על דרך של הבאת קטין לידי מעשה זנות, ניצול קטינים לזנות על דרך של סרסרות למעשה זנות, ניצול קטינים לזנות על דרך של הבאת קטין לידי מעשה זנות בנסיבות מחמירות והדחת קטין לסמים מסוכנים. מדובר בשלוש נערות בנות 17-16, אותן שיכנע ארביב לעסוק בזנות, ובשבע קטינות להן סיפק סמים.

בערעורה על קולת עונשו של ארביב ציינה המדינה, כי העונשים המירביים על העבירות בהן הורשע עומדים על 7, 15 ו-25 שנות מאסר. לטענתה, העונש שגזר המחוזי אינו משקף את חומרת מעשיו של ארביב, ובמיוחד את העובדה שמדובר בנערות שאת מצוקתן ניצל לשם רווח מכספי האתנן שקיבלו. עוד ביקשה המדינה להרתיע עבריינים אחרים, בשל הקושי שבגילוי עבירות אלו.

נאור אומרת: "המשיב שלפנינו ניצל את קורבנותיו פעם אחר פעם, ובעבור בצע כסף, הביאן למלא את גחמותיהם של זרים. מעשים אלו הינם מעשים המתרחשים ב'חצר האחורית' של החברה, הרחק מעינו של החוק, ומעיני רשויות הרווחה. במקרים הספורים המגיעים לפתחם של בתי המשפט, עליהם להעביר מסר ברור ותקיף לפיו העובר עבירות אלו ייענש בחומרה".

נאור מציינת, כי בפני בית המשפט המחוזי לא היו קווים מנחים של העליון לענישה במקרים כאלו, אך מעשיו של ארביב מצדיקים להחמיר בעונשו. "עונשו של המשיב צריך להיות כזה שישקף את הסלידה החברתית ממעשים שכאלו. נראה כי לשיקולים לקולא שמנה בית המשפט המחוזי ניתן משקל יתר בעת קביעת העונש... מוכנים אנו לקבל את הרעיון כי היעדרו של סטנדרט ענישה אכן עשוי לשמש שיקול מסוים לקולא. יחד עם זאת, בהתחשב בכל השיקולים שנמנו לעיל, אין בהיעדרו של סטנדרט שכזה עד היום כדי להצדיק הקלה כה משמעותית בעונש כפי שמשתקפת בגזר הדין", מוסיפה נאור.