כוח הצרכן יקבע בעתיד את אופי השבת בישראל

כללי המשחק הנוגעים לשמירת השבת במרחב הציבורי אינם נקבעים בהליכים פוליטיים-פורמאליים, אלא באמצעות החלטות כלכליות-צרכניות – כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.

חרף העובדה שרבים מזהים את המחלוקת הדתית-חילונית כאידיאולוגית ופוליטית, החוקרים טוענים, במאמר חדש, כי בשל שינויים כלכליים-דמוגרפיים, מחד-גיסא, וחולשת המערכת הפוליטית, מאידך-גיסא, תהליכי ההסדרה (רגולציה) של השבת נקבעים מחוץ לפוליטיקה הפורמאלית.

ד"ר גיא בן-פורת וד"ר עומרי שמיר מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול על-שם גילפורד גלייזר באוניברסיטה, טוענים, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של אוניברסיטת קיימברידג', Politics and Religion, כי הביקוש הצרכני, שעלה בשני העשורים האחרונים, הוביל בעלי קניונים וחנויות לפתוח את עסקיהם בשבת. הצמיחה הכלכלית והתפתחותה של חברת צריכה מערבית בישראל, הפכו את הקניות לחלק מתרבות הפנאי של ישראלים רבים והעלו את הביקוש לקניות גם בסופי השבוע.

בעלי עסקים רבים, בתגובה לביקוש ההולך וגובר ובשל האכיפה הרופפת של החוקים המגבילים מסחר בשבת, החלו לפתוח מרכזים מסחריים מחוץ לערים בשבת. תופעה זו התרחבה כך שבכל הארץ פועלים מרכזי קניות בשבתות, כמעט ללא הפרעה.

כישלונה של המנהיגות הפוליטית הדתית לאכוף את כללי השבת הוביל לדפוס פעולה שונה של חרמות צרכנים וניסיון להשתמש בכוחו הכלכלי ולכידותו החברתית של הציבור הדתי (ובעיקר החרדי) כדי לרסן את הפעילות המסחרית בשבת.

מנהיגים דתיים רתמו את היכולת/כוחן של קהילותיהם להישאר מחויבות למטרה/תכלית בטווח הארוך והחרימו רשתות מסוימות שהיו פתוחות בשבת. החוקרים נתנו את הדוגמה של רשת חנויות הנוחות AM:PM, הפתוחה בתל אביב שבעה ימים בשבוע ו-24 שעות ביממה. הבעלים של רשת AM:PM הוא גם הבעלים של רשת הסופרמרקטים "שפע שוק", אשר כ-40% מלקוחותיה מגיעים מהקהילות הדתיות-אורתודוקסיות. קהילות אלו איימו להחרים את סניפי "שפע שוק" במידה ש-AM:PM תמשיך לפתוח את חנויותיה בשבת. כאשר בעלי הרשת סירב, החרם יצא לפועל. לחרם הייתה השפעה של למעלה משנה וחצי והכריח/גרם לסגירת מספר סניפים של רשת הסופרמרקטים אשר מוקמו באזורים חרדיים.

בעוד שהמערכת הפוליטית הרשמית נכשלה במציאת פתרונות, או בחרה שלא להחליט, המאבק "יצא" לרחוב ואל ציבור הצרכנים הבוחר לקנות בשבת או להחרים חנויות הפועלות בשבת. לדברי ד"ר בן-פורת וד"ר שמיר, צפוי כי המאבק המגמתי רק יתחזק בשנים הקרובות.

מסכמים החוקרים: "כוחם של הצרכנים, הנמדד הן במחויבות (למוצר) והן ביכולת ההוצאה הכספית, הוא העשוי לקבוע את אופייה העתידי של השבת הישראלית".