"כשלמעלה מ-70% מהנשים הבדואיות נישאות בכפייה ונתונות תחת איום מתמיד של פוליגמיה, זוהי קרקע פורייה לאחוזים המזעזעים של אלימות המופנה כנגדן", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה,
ציפי חוטובלי, בדיון על אלימות נגד נשים בדואיות שיזם ח"כ
יריב לוין.
בדיון שקיימה הוועדה אתמול (יום ב', 30.4.12) מסרה עמותת "איתך מעכי" נתוני מחקר שנערך במהלך שנתיים, לפיו 90% מהנשים הנשאלות דיווחו כי האלימות נגדן הופעלה בפרהסיה. 67% דיווחו כי נמנעו מלערב גורמים חיצוניים בשל החשש כי בכך יאבדו את תמיכת משפחתן ו/או את ילדיהן. 85% מנשות המגזר הבדואי סובלות מאלימות פיזית ו/או נפשית. בשל נורמת ההשתקה גם בקרב הנשים עצמן, היה קשה מאוד לראיין את הנשים.
עוד נמסר מעמותת איתך מעכי, כי מה שמאפיין את הנשים שכן מגישות תלונה הוא שהן עושות זאת לאחר התעללות רבת שנים, ושכמעט כולן אינן מרוצות מתוצאות צעדן הנועז או הנואש. אין מי שישמע את תלונתן בשפתן במשטרת העיירות - החוקרת אינה דוברת ערבית והמתרגם הוא ערבי מבוגר שאינו מעודד את הנשים להתלונן. המשטרה אינה רואה עצמה כאחראית לשנות את פני הדברים. גם במערכת הרווחה רוב העובדות הסוציאליות אינן דוברות ערבית. נשים בדואיות שמגיעות לרווחה בשל מצוקה כלכלית, אינן נשאלות על אלימות, למרות הנחיה מפורשת לעשות כך. כיום מופעלים רק שני מקלטים לנשים ערביות.
ח"כ יריב לוין, יוזם הדיון: "קשר השתיקה סביב הנושא נובע מכך שהכי קל ונוח לקבור אותו בחצר האחורית, אבל מדינה לא יכולה להחליט שיש אזורים בהם היא לא מפעילה סמכויות ולא משקיעה משאבים להחלת חיים שוויוניים. המדינה ויתרה על יכולתה לקיים חיים סדירים במגזר הבדואי. זה מתחיל בשמירת הסדר הציבורי, בנושא הקרקעות, בגביית מיסים וארנונה, במערכת חינוך ראויה, במבני ציבור בישובים בדואיים שאינם מופעלים למטרה לשמה הוקמו, והשיא מבחינת החומרה הוא ההתייחסות לנשים והשלמה עם תופעות של אלימות רווחת נגדן".
ח"כ
נסים זאב: "יש מקום לשפר את חיי הבדואים בכלל. זה לא מערב פרוע. יש חוק שאוסר פוליגמיה, והם לא מכירים בחוק. אין להם שום מגבלות. צריך שהנשים תדענה שיש להן כתובת. אני לא יודע איך להגיע לכל אישה, אבל היא צריכה לדעת שיש למי לפנות ושהתלונה לא תשמש בומרנג נגדה".
ד"ר מירי בקר ממשרד הרווחה: "החברה הבדואית מורכבת משבטים רבים. צריך לעזור גם לנשים וגם לגברים. אין פתרון אחד. 15 שנה אני מנסה לחשוב ביחד עם עוד מערכות - משטרה, משרד הבריאות והחינוך. כולנו מתמודדים. האישה זקוקה להמון כוחות נפש כדי להתלונן. כיום מגיעות למשטרה שלוש-ארבע נשים בדואיות בחודש. חלקן נקלטות במקלטים ומורחקות מאזור הסכנה".
יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי הודיעה כי תפנה לשר לביטחון פנים ותבקשו לפעול לגיוסן של חוקרות בדואיות ולבדוק כיצד אפשר להסיר חסמים כמו קריטריונים ותנאי הכשרה לא מתאימים, המונעים מנשים בדואיות לאייש תפקידי חוקרות. "הפער בין הצרכים למציאות כל כך גדול, שחייבים להסיר חסמים ולהבטיח למתלוננות סביבה תומכת וידידותית. כיום המערך שאמור לתמוך במתלוננות מנותק מהמציאות ומרחף, ולכן מה שמגיע לרשויות זה רק הקצף שעל פני המים, בלא שהגענו אל רוב הנשים שחיות תחת אלימות מתמדת".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
