עיריית נתניה פעלה בהיסטריה בעקבות אסון ורסאי והפיצה טענות בלתי בדוקות ובלתי נכונות כנגד אולם אירועים בעיר. כך קובעת (2.5.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שבח.
במאי 2001, ימים אחדים לאחר אסון ורסאי, דרשה העירייה להפסיק את הפעילות באולמי "כינור דוד" בטענה שקיבלה תלונות ולפיהן הרצפה באולם שוקעת בעת ריקודים. רק לאחר מספר ימים התברר, כי כלל לא התקבלו תלונות כאלו, האולם לא נבנה בשיטת פל-קל ומהנדס אישר את בטיחותו.
טענותיה של העירייה פורסמו במקומון "השבוע בנתניה", ובעקבות זאת תבעו האולם ובעליו - באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן - את העירייה ואת מו"ל המקומון, חברת מקומונים בשרון, בטענת לשון הרע. שבח קבעה, כי יש לקבל את התביעה נגד העירייה ולדחותה ככל שמדובר בשבועון, לו עומדת הגנת "אמת דיברתי" משום שציטט את דברי העירייה ואף פרסם תיקון לאחר מכן.
"העירייה הושפעה מההיסטריה הכללית ששררה בארץ בעקבות אסון ורסאי", אומרת שבח, "וללא כל בדיקה מקדימה וללא כל תימוכין, רק מתוך רצון להשיל מעליה כל אחריות, הפיצה ברבים ידיעות שנתבררו בעליל כבלתי נכונות". האדם הסביר הבין מהפרסומים שהאולם אינו בטוח, בעוד בפועל הוא נבנה בהתאם לתקן ולא קיימת בו כל בעיה בטיחותית - מוסיפה שבח.
לגבי התלונות שכביכול נשלחו לעירייה אומרת שבח, כי אין כל תיעוד שלהן. היא אף מצאה, שגירסתו של מהנדס העיר, פול ויטל, בנושא לא הייתה הגיונית. ויטל טען, שאזרחים פנו לעירייה לאחר אסון ורסאי - אך האסון התחולל ביום חמישי בערב והמכתב הראשון נשלח ל"כינור דוד" ביום ראשון, לאחר פגרת סוף השבוע בה לא ניתן היה לקבל תלונות. לדברי שבח, נוצר הרושם שהמכתב הוצא בעקבות שמועה שהופרחה ברוח ההיסטריה של אותם ימים. בנוסף לכך, התעלמה העירייה לחלוטין מחוות דעתו של המהנדס גד פרידמן, שקבע שהמבנה בטוח.
הסכום בו תפצה העירייה את בעלי "כינור דוד" ייקבע בהמשך המשפט. בשלב זה, היא חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל - אם כי בעלי האולם חויבו בתשלום אותו סכום למקומון.