מדינת ישראל, באמצעות רשות הגבלים עסקיים, הגישה (31.8.03) ערעור לבית המשפט העליון, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שזיכה את אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, ומנהלה אברהם הרשלום ועל זיכויו של הבורר שי אופיר, מעבירת הסדר כובל, שעניינו תיאום מכרז בתחום עבודות הרמזור.
הצד השני להסדר - מנורה (רמזורים) בע"מ, ומנהלה איזו אהרון הורשעו על-פי הודאתם בעבירה של עשיית הסדר כובל שיוחסה להם, ונגזרו עליהם עונשי קנס ומאסר לריצוי בעבודות שירות.
בפסיקתה, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי, מרים מזרחי, כי הנאשמים היו צד להסדר כובל לחלוקת שוק שנועד, בין היתר, למנוע התקשרות בין עיריית חיפה לבין אריאל בחוזה לביצוע עבודות רימזור, על-פי מכרז שהוציאה עיריית חיפה.
עם זאת, זיכתה מזרחי את אריאל ומנהלה, משום שסברה כי בנסיבות העניין, המעשה שעשו הוא קל ערך ומהווה 'זוטי דברים' וזאת, בין היתר, משום שעיריית חיפה לא הייתה מעונינת באמת בתחרות. כמו כן, החליטה לזכות את אופיר, אשר שימש כבורר בסכסוך שבמסגרתו נעשה ההסדר הכובל ואשר החזיק בידיו את האמצעים לאכיפתו, גם מן הטעם שעומדת לו ההגנה לרשות שופטת וקמה לו חסינות בורר.
בערעור, טוענת המדינה באמצעות עורכי הדין מיכל הלפרין ודוד גדעוני מרשות ההגבלים העסקיים, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מעלה שאלות עקרוניות באשר לגבולותיו של סייג 'זוטי הדברים', באשר לתחולתו על התנהגות קרטליסטית מובהקת של תיאום מכרז ובאשר ליכולתה של רשות ציבורית לוותר על האינטרס הציבורי בקיומה של תחרות אמיתית במכרז.
טענתה של המדינה בערעור היא, כי התחרות במכרזים אינה עניין של 'זוטי דברים' וכי גם אם רשות מקומית זו או אחרת מגלה דעתה שלמרות שהיא עורכת מכרז - אין רצונה בתחרות "באמת" - תיאום המכרז מהווה עבירה קשה שלא ניתן לפטור בגינה מאחריות פלילית בשל הגנת 'זוטי דברים'.
עמדתה של המדינה היא, כי החלת הסייג של 'זוטי דברים' על הסדרים קרטליים, שכל מטרתם לפגוע בתחרות, מטילה צל כבד על אפשרות האכיפה הפלילית של דיני ההגבלים. פסק הדין עומד בניגוד להלכות המקובלות בעולם, לפיהן קרטל ותיאום מכרז אסורים ללא קשר למידת הפגיעה בתחרות שהם יוצרים.
ע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ;
תיק דלמטה: ת.פ. 287/98 מדינת ישראל נ' מנורה (רמזורים) בע"מ
