קל למתוח ביקורת על המחאה נגד יוקר המחיה ולטעון כי דבר לא השתנה. אך בדיקת מחירים עקבית של "גלובס" מגלה כי האמת מעודדת יותר: מגמת ההתייקרויות שאפיינה את סל הקניות המשפחתי לאורך כמה שנים לא רק שנבלמה, אלא אפילו ירדה בשיעור קל.

אם לפני שנה, במאי 2011, התרענו מעל דפי זה כי סל קניות הכולל 25 מוצרים נפוצים ובסיסיים התייקר בכ-10% תוך 3 חודשים, הרי שבשנה שחלפה מאז ירד מחירו של אותו סל בדיוק ב-2.5%.

אמנם מדובר בירידה זניחה למדי שעשויה להשתנות תמהיל המוצרים בסל, אבל יש להניח כי אלמלא פרצה מחאת הקוטג' בהנהגת איציק אלרוב, בני גרוברמן וחבריהם, היינו מבשרים היום בשורה אחרת - של התייקרות נוספת, אולי אפילו בשיעור גבוה יותר. לכן, אין להקל ראש בכך שנבלמה השתוללות המחירים.

אם נגלם את האינפלציה שבין החודשים מארס 2011 למארס 2012 (המדד האחרון שפרסמה הלמ"ס) שעמדה על 1.85%, נגיע לירידת מחירים של כ-4.5%.

הבדיקה כללה 26 מוצרים פופולריים ש"גלובס" עוקב אחריהם באמצעות המרכז למחקרים צרכניים בהנהלת דוד עידן, בנקודות זמן שונות משנת 2009, כאשר עד לפרוץ המחאה נצפתה מגמה של עליית מחירים מתמדת. מוצרי החלב, ובראשם הקוטג', כיכבו, ובצדק. הם אלה שרשמו את העלייה הגדולה ביותר, ללא הצדקה.

מגמת ההתייקרויות לא נבלמה מיד. בינואר השנה היינו עדים עדיין להתייקרות קלה של 2% (מ-433 שקל במאי 2011 ל-442 שקל בינואר 2012). עיקר הירידה - של 4.5% - חלה בחודשים שחלפו מאז תחילת 2012, וכעת עולה הסל הזה 422 שקל. הסיבה לפער היא שמחירי חלק מהמוצרים שהתייקרו ממאי 2011 עד ינואר 2012, ירדו לרמת המחיר המקורית ואף נמוך מכך לפי הבדיקה האחרונה.

המסקנה המתבקשת היא שהצרכנים יכולים לטפוח לעצמם על השכם. צעקנו שנמאס, ומשהו זז. את סתימת הפיות שאפיינה את התקופה הסמוכה לימי המחאה בדמות מבצעים אגרסיביים (על מוצרי החלב בעיקר), החליפו תגי מחיר זולים יותר.

מי עלה, מי ירד?

מתוך 26 המוצרים, 12 התייקרו, 10 הוזלו, והיתר נותרו ללא שינוי. נציין כי המחירים אינם כוללים מבצעים.

המחיר השכיח לקוטג', שעמד במאי 2011 על 7 שקל, ירד לכ-5.65 שקל - ירידה של 20%. גם המחיר לגבינה גוש חלב ירד, אולם בשיעורים בודדים (3%). עם זאת, המחיר לחלב בשקית, מוצר שנמצא בפיקוח מחירים ממשלתי, עלה ב-7% במהלך השנה: מ-4.55 שקל ל-4.90 שקל.

זה שירד

10 מוצרים בסל הוזלו בשיעור כזה או אחר.

ירידה של כ-20%: זו שיעור הירידה במחירי הקוטג', הסוכר וחיתולי האגיס.

ירידה של כ-10%: המחיר של אורז קלאסי סוגת ירד ב-12%, קטשופ אסם הוזל ב-9%, והמחיר הקמח ירד בכ-8%.

ירידה של עד 5%: הוזלות בשיעורים נמוכים יותר נרשמו בשמפו פאנטן (כ-4%), במרק דגש קנור ובגבינה גוש חלב

זה שעלה

המחיר ל-12 מוצרים מבין אלה שנכללים בסל עלה התייקר מאז מאי 2011: במבה אסם 80 גרם עלה ב-17%, ומחיר השוקולית טיפס ב-10%.

יתר המוצרים עלו בשיעורים הנמוכים מ-10%. לדוגמה: שמפו פינוק, בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה, פתי בר ועוד. גם מוצרים בפיקוח, כמו חלב וביצים, עלו ב-8% וב-4% בהתאמה.

זה שנשאר

מחירים בודדים נותרו ללא שינוי: שישיית מים של עין גדי עומד על 11 שקל מ-2009; מרכך כביסה בדין 4 ליטר (כ-22 שקל); כרעיים עוף טרי, כ-25 שקל ל-1 ק"ג. המחיר הממוצע עד פברואר 2011 עמד על 20 שקל (ללא מבצעים).

מוצרי תינוקות

אחד הענפים שכיכבו על כרזות המחאה הם המוצרים לתינוקות - והנה המחיר השכיח לחיתולים ברשתות השיווק (ללא מבצעים) ירד מ-63 לכ-52 שקל (האגיס) בשנה האחרונה. במבצעים על חיתולים, שהם שכיחים ביותר, המחיר לחבילת חיתולים, גם של פמפרס הוא כ-40 שקל.

מחירי תחליפי החלב לתינוקות נותרו כשהיו במאי 2011 - כך שכניסת המותגים החדשים ככל הנראה לא השפיעה על מחירי המוצרים המובילים בקטגוריה: מהבדיקה עולה כי מטרנה פרמיום לדוגמה עדיין נמכרת בכ-60 שקל. ב-2009-2010 המחיר הממוצע של המוצר הזה עמד על כ-50 שקל.

מוצרי השוקולד ממשיכים להתייקר

גם בסקירות הקודמות בלטה העובדה שמוצרי השוקולד נמצאים במגמת התייקרות לא ברורה. גם מהסקירה הנוכחית עולה שהמחיר השכיח לשוקולית עלה מכ-11 שקל ל-12 שקל (עלייה של 10%). ב-2009-2010 המחיר הממוצע לשוקולית עמד על 9 שקלים.

בדומה לכך, גם שוקולד השחר (500 גרם) עולה היום יותר: המחיר השכיח הוא כ-12 שקל, לעומת 11 שקל בשנה שעברה (עלייה של 7.5%). ב-2009 המחיר לשוקולד השחר עמד על 8 שקלים, ב-2010 המחיר היה 9 שקלים.

לא רק המתוק, גם המלוח עלה: המחיר של במבה אסם 80 גרם משקף עלייה: המחיר הממוצע היום הוא 4.70 שקל לעומת כ-4 שקל המחיר ב-2011 (עלייה של 17%).

גם המחיר לקפה נמס של עלית התייקר במעט - מ-20 לכ-21 שקל (5%). ב-2009 המחיר לצנצנת 200 גרם קפה עלית עמד על 16.5 שקל.

המחיר של טסטר צ'ויס מצביע על ירידה מ-33 שקל ב-2011 לכ-31 שקל (7%). המחיר במאי 2011 היה הגבוה ב-4 השנים האחרונות: ב-2009 המחיר עמד על כ-28 שקל ומשם טיפס עד לירידה הנוכחית.

חיתולים: ירידה במחיר

ביולי 2011 תפסו את כותרות מדורי הצרכנות מחירי החיתולים, כחלק מהנטל הכלכלי הכבד על כתפי ההורים ברמה היומיומית. התגובה המיידית הייתה מבצעים, אך לא רק. מגה יצאה במהלך מתוקשר של יבוא עצמי של חיתולי האגיס מטורקיה. ההבטחה הייתה למחיר נמוך ב-40% מהמחיר המלא דאז (בשקלול הכמות באריזה). החיתולים הללו נעלמו מהמדף, בין היתר לאור אכזבת ההורים מאיכותם.

פסק זמן: ירד ועלה

בפברואר 2012 זעמו הצרכנים כשגילו שהם משלמים על החטיף המוכר הרבה יותר מבחו"ל. האש פרצה בעקבות פרסום סרטון בפייסבוק המראה כי המחיר לפסק זמן בארה"ב הוא 2.5 שקלים (69 סנט) לעומת 6.30 שקלים המחיר בארץ. אנשי מחאת הקוטג' מיהרו לשגר מכתב לשטראוס ובו הם מודיעים על חרם מיידי אם המחיר לא יירד. הסיפור הזה הפך לסערה ואף זכה לכותרת "מחאת הפסק זמן" שתוקשרה היטב. בימי הרעש מיהרו רשתות השיווק לצאת במבצעים על חטיפי השוקולד, אלא שמאז, חזר המחיר של פסק זמן לכ-6 שקל בשופרסל ובמגה, ונותר על 4 שקל אצל רמי לוי.

יבוא גבינות: עדיין אין בשורה

בעת מחאת הגבינות דובר על פתיחת היבוא כערוץ שיעודד תחרות ויוזיל מחירים לצרכן. מגה הייתה הראשונה לצאת בהצהרה כי היא תיתן פייט לגבינת עמק שנתונה בפיקוח מחירים. בנובמבר 2011 הצהירה הרשת על שיווק גבינות צהובות ביבוא עצמי (באמצעות וילי פוד) תחת המותג הפרטי. לאחרונה עודכן מחיר הגבינה הצהובה המדוברת מ-38 שקל לק"ג ל-40 שקל לק"ג.

הורדות מחירים: החברות הורידו קלות

היצרניות הגדולות ורשתות השיווק נכנעו ללחץ החברתי והצהירו על הורדת מחירים. בדצמבר 2011 נענתה שטראוס לסטודנטים המוחים והצהירה כי תוריד מחיר ל-36 ממוצריה, לאחר שתנובה הצהירה על הורדת מחירי מוצרי החלב. גם טרה הכריזה על הוזלת שורת מוצרים. בנובמבר 2011 הודיעה אסם על הוזלת 35 ממוצריה, אחרי שתלמה הודיעה על הוזלת מחירים.

חלק מהחברות טשטשו הכרזות אלה עם שיטה מרגיזה למדי של ייקור המחירים בדלת האחורית, באמצעות הקטנת אריזות המוצרים ותכולתם.

ירידה ברווחיות: דוחות לא מוצלחים לרשתות הגדולות

הדוחות הכספיים של רשתות השיווק מלמדים על שחיקה ברווחיות. דוחות שופרסל הצביעו על השפעה דרמטית של המחאה כאשר הציגו שחיקה של 59% ברווח הנקי. הורדת מחירים והעמקת מבצעים תורגמו לירידה ברווחיות הגולמית. לאחר פרסום הדוחות הודיעו מנכ"ל הרשת אפי רוזנהויז ומנהל העסקים הראשי ריצ'י האנטר על פרישה מתפקידם.

ב-2011 רשת הקמעונאות של רמי לוי דיווחה על עלייה של 7% ברווח הנקי ביחס ל-2010, מ-88 מיליון שקל ל-94 מיליון שקל. מכירות הרשת של רמי לוי צמחו ב-30%, ואילו עליית הרווח הנקי מסתכמת במספר חד-ספרתי לעומת מספרים גבוהים בהרבה בשנים קודמות.

אפליקציות השוואה: הכוח אצל הצרכן

השוואת מחירים הפכה להיות כלי שהצרכן נוקט יותר מאשר בעבר, כאשר קונים רבים שולפים את הסמארטפון בסופר ומקבלים אינדיקציה מיידית עם אפליקציות ואתרים שקמו בדיוק לשם כך, כמו pricez, זאפ מרקט, מרקטפלייס, הסופר (שקם ממש ערב המחאה) ומיי סופרמרקט.