לקראת יום השנה לפיגועים בארה"ב - עולה שוב השאלה, האם החברות בארץ ערוכות בכל הקשור לאחסון וגיבוי נתונים במערכות המידע שלהן.
אבי נורמן מנהל פתרונות זמינות מידע בחברת תים, בעבר שימש כמנהל בכיר בתחום תשתיות המחשוב ומערכות המידע בגופים מהגדולים במשק: "בשנים האחרונות ניכר שינוי בגישתם של ארגונים בכל הקשור לאחסון, גיבוי ותכנון התאוששות מאסון. אירועי ה-11 בספטמבר תרמו לעניין זה אך זה רק חלק קטן מהעניין.
הגורם העיקרי לכך הוא שינוי מהותי במיקוד העסקי של ארגונים כיום. ארגונים היום עוברים לתפיסה של המידע במרכז במקום המחשב במרכז. ההתמקדות מופנית לאינפורמציה ולא לטכנולוגיות. כיום ארגונים מבינים שהמידע הוא הנכס היקר שלהם. כשיש נכס יקר חייבים לדאוג כיצד לאחסנו וכיצד להגן עליו. עם זאת גם כיום, שנתיים לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, לארגונים רבים בישראל אין תוכנית מוכנה להיערכות לשעת חירום ותוכנית התאוששות מסודרת.
חלקם אף ארגונים שהם בחזקת "תשתית לאומית", ארגונים פיננסיים, חברות שהמידע הוא הנכס העיקרי שלהן, חברות הנותנות שירותים חיוניים ועוד".
ניסים בראל נשיא קומסק: "בעוד שהממשל האמריקני עבר טלטלה עזה מיד אחרי התקפות 11 בספטמבר, ונערך עם סדרה של פעולות נרחבות הן במיסוד של סדרי ממשל חדשים, הקמת רשויות ייעודיות לטיפול באיומים מסוג זה והן בהגדלה משמעותית של היקפי התקציב המיועדים לטובת הגנה על מערכי המחשוב השונים, מדינת ישראל נשארה מאחור בכל הקשור להתארגנות אסטרטגית, טכנולוגית וחקיקתית.
ההערכות למתקפות טרור ממוחשבות צריכה להיעשות ביוזמת והובלת המגזר העסקי במשק הישראלי. הסקטור העסקי צריך להקים ועדות היגוי סקטוריאליות לגיבוש התמודדות עם האיומים והתרחישים הרלבנטיים, הגדרת פתרונות טכנולוגיים למקרים של קטסטרופות לאומיות והובלת המהלך ברמה הלאומית. בנוסף, הערכות ברמה הלאומית, תוך ניצול התנופה שייצרו הסקטורים העסקיים, בשילוב גורמי ממשל וציבור שונים, והקמת גוף לאומי אינטגרטיבי לטיפול בבעיות האסטרטגיות של מדינת ישראל.
האחריות להגנה על מערכות ממוחשבות במדינת ישראל ניתנה ליחידה
הממלכתית להגנה על מערכות ממוחשבות המוקמת בימים אלו מתקציבים מיוחדים שאושרו לצורך הקמתה. זהו צעד חשוב מאוד, אך ללא התערבותם של הסקטורים העסקיים השונים שיפנו תקציבים לטיפול בסיכונים הקיימים, וללא טיפול באבטחת המערכות ברמת הארגון הבודד, צעד זה לא יספיק".
