צרכן שחויב חיוב עודף בעסקה מתמשכת אך לא קיבל את כספו בחזרה יוכל לתבוע פיצוי עונשי של עד 10,000 שקלים. כך אישרה (יום ג', 3.7.12) ועדת הכלכלה לקראיה שנייה ושלישית.
עוד הוחלט כי הצרכן שיפנה לחברה בעקבות חיוב עודף יהיה זכאי, בנוסף להחזר החיוב, גם לפיצוי בסך 24 שקלים. עם זאת, חברי הוועדה הבהירו כי אם החברה תגלה את הטעות ותחזיר את הכסף מיוזמתה ללקוח הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הנוסף.
עוד אישרה הוועדה כי החברה תהיה מחויבת לברר את טענות הצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הפנייה, ובמידה שטענתו נמצאה מוצדקת להשיב לו את כספו, בתוספת ריבית והצמדה, תוך ארבעה ימי עסקים. כמו-כן, אושר כי חיוב עודף של יותר מ-50 שקלים יוחזר לחשבון הלקוח וחיוב נמוך יועבר כזיכוי בחשבון החודשי הבא של הצרכן, במידה והחשבון מחויב לא יותר מ-30 ימים לאחר תום ימי הבירור. כמו-כן, נקבע כי תוך 21 ימי עסקים מיום הפנייה יישלח העוסק לצרכן תשובה בכתב, על-מנת להודיע לו את תוצאות הפנייה. לבסוף, אושר כי ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר והיא תחול על פניות שיוגשו מאותו יום ואילך.
הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצב שבו הלקוח מחויב בעסקה מתמשכת בהוראת קבע מחשבון הבנק או כרטיס האשראי שלו, כאשר הוא מחויב בחיוב יתר שגוי. את ההצעה הגישו חברי הכנסת
אורי מקלב,
משה גפני,
יריב לוין ויו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה-הכהן.
"סוף ל'שיטת מצליח'"
נציג ארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, אמר בוועדה כי נושא החיובים העודפים הוא אחד הנושאים הבולטים ביותר בתלונות צרכנים. לדבריו, לחלק מהחברות פשוט לא משתלם להקפיד על חיוב נכון והוסיף כי צריך לתת ללקוח מענה בכתב שיפרט את ממצאי הבדיקה. נציגי חברות התקשורת שהשתתפו בדיון טענו מנגד שלא מדובר ב"שיטת מצליח" והזהירו מפגיעה בצרכנים, שכיום מקבלים החזרים לפנים משורת הדין ולפעמים עוד בטרם הבדיקה. ח"כ לוין אמר על כך כי כוונת החוק לגרום לחברות להשקיע יותר בבדיקה ובקרת החשבונות ובמניעת חיובים עודפים.
היו"ר שאמה-הכהן אמר לאחר הדיון כי "ההצעה שמה סוף ל'שיטת מצליח' של גביית יתר מלקוחות בעסקות מתמשכות, תוך קביעת סנקציה של פיצוי עונשי עד 10,000 שקלים על חברה שטרטר את הלקוח ותתחמק ממתן תשובה מנומקת בכתב או החזר כספי. ההצעה קובעת גם באופן תקדימי הדדיות בין החברה ללקוח, כך שכמו שלקוח נדרש לשלם דמי טיפול על הליכי גבייה חריגים - כך גם חברה תשלם ללקוח דמי טיפול של 24 שקלים בגין גביית יתר".
