בנק מזרחי-טפחות ישלם 1.5 מיליון שקל ליזם הנדל"ן אברהם שכטר, בשל פעולותיו בחשבונו של שכטר שגרמו לו למצוקה תזרימית וחייבו אותו לממש נכסים במחירים שמתחת לערכם. כך קבעה (3.7.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי.
שכטר תבע מהבנק 4.7 מיליון שקל, בטענה שעקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום לבו של הבנק, איבד את כל רכושו. "למעשה מבקש התובע לצייר תמונה של מערכת בנקאית, המנצלת את כוחה ויכולתה להרוס עסקים, תוך הפרת הסכמים ותוך זלזול בחיי אדם ובזכויותיהם", מסכמת אבניאלי את טענות הצדדים. "הבנק טוען מנגד, כי מדובר במקרה פשוט של לקוח, שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים מחשבונו, מבלי שהייתה בידיו יכולת להחזירם וכתוצאה מכך נקלע למשבר כלכלי, שהוא כולו פרי מעשיו ומחדליו".
את התמונה שנוצרה בפניה מסכמת אבניאלי כך: "התובע, אשר בחר למנף את עסקיו ולצאת להרפתקאות עסקיות, מבלי שהיה בידו המימון הנדרש, סבר כי הבנק יתן לו גיבוי ויאפשר לו למשוך כספים מחשבונותיו, כל עוד יחפוץ בכך. עם חלוף הזמן גברה תעוזתו של התובע, והוא החל למשוך כספים בהיקפים עצומים מחשבונותיו, מבלי שיהא בידו להמציא בטוחות להחזר הכספים או לממן את השבתם בפועל.
"הבנק מצידו החליט באבחת חרב אכזרית לקטוע את פעילותו של התובע, ולא לשעות לתחנוניו, כי תינתן לו שהות מספקת לארגן את ענייניו ולכסות את יתרות החובה בחשבונו. כך מצא עצמו התובע בפני שוקת שבורה, כאשר אין בידו להשלים את הפרויקטים שיזם, והוא נדרש להיפרד מכל נכסיו, כדי לשלם את חובו לבנק. חלום חייו של התובע התנפץ לא רק בשל חילופי מנהל האזור ושינוי מדיניות הבנק כלפיו, אלא משום שלא השכיל להבין, את הסיכון הטמון במינוף עסקות נדל"ן באמצעות מימון בנקאי".
חוסר עקביות וזלזול במשמעות
האירועים המרכזיים אליהם מתייחס פסק הדין התרחשו בתחילת 1997, כאשר הבנק הגביל את חשבונו של שכטר וסירב לכבד צ'קים שלו, כאשר נקלע ליתרת חובה של 108,000 שקל בלבד. אבניאלי קובעת, כי בשלב זה "חוללו צ'קים, ללא התראה, בניגוד למוסכם, ורק כאשר הופקדו כספים שהקטינו את יתרת האשראי והחריגה בחשבון, כובדו בסמוך לאחר מכן צ'קים שחוללו.
"בכך הפר הנתבע את הסיכום שהושג עם התובע ביוזמתו הוא, לפיו צ'קים יכובדו כנגד הפקדת סכומים בחשבון, מבלי לדרוש כי במקביל תוקטן גם החריגה ממסגרת האשראי, שהייתה ידועה זה מכבר. בנוסף, צ'קים חוללו ללא התראה מראש, תוך הכנסת עסקיו של התובע לסחרור, ויצירת מצג בפני שותפים וספקים כי אין כיסוי מספיק לצ'קים שניתנו על ידו. העובדה שלאחר מכן כובדו חלק מהצ'קים - שוב ללא תיאום או הודעה מראש - לא מנעה את הפגיעה האנושה בתובע ובעסקיו".
אבניאלי קובעת: "התנהלותו של הנתבע מלמדת על חוסר עקביות בכל הנוגע לכיבוד צ'קים ועל זלזול במשמעות הנודעת לכך על התובע ועסקיו. הסברי הנתבע להתנהגותו אינם ניתנים להבנה... הנתבע ידע היטב, כי התובע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקים, קבלנים ורוכשי דירות אם צ'קים שלו יחוללו, ועשה שימוש בזכותו שלא לכבד שיקים בשל חריגה קטנה יחסית בחשבון. חילול הצ'קים בנסיבות אלה והגבלת החשבונות, ללא התראה מראש וללא תיאום עם התובע, הינו פעולה בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת, ואין להשלים עימה".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
