ב-5 באוגוסט ייחתם ההסכם הכולל עם האוצר לרפורמה ב
רשות השידור. כך אמר (יום ב', 23.7.12) יו"ר הרשות אמיר גילת בדיון בוועדת הכספים על העיכובים ביישום הרפורמה.
לדברי גילת, יש בעיות מימוניות ליישום ההסכם הנובעות בעיקר מהפחתת אגרת רשות השידור, המסתכמות במחסור של כ-400 מיליון שקל. גילת פירט מהלכים שעומדים להתבצע על-מנת לממן חלק מהרפורמה, כגון מכירת נכסים נדל"ניים שבידי הרשות; העברת קרקעות ונכסים של הרשות ברוממה לידי המדינה ובניית בניין בן 24 קומות במתחם שערי צדק הישן שבו ירוכזו כל השידורים בירושלים. לדבריו, הנכסים ברוממה מוערכים בכ-250 מיליון שקל ואילו נכסים של הרשות במתחם הקריה בתל אביב, שגם הם יועברו למדינה, מוערכים בכ-150 מיליון שקל. ביחד, כאמור, מדובר בסכום של כ-400 מיליון שקל, שאמור להוות מקור פיננסי לחתימה על ההסכם. במקום הנכסים הללו, יש לציין, תקים הרשות קריית שידורים בעיר לוד.
רכז משרדים כלכליים ותקשורת בחשב הכללי באוצר, יונתן רזניק, אמר כי "אנחנו לא יכולים לחתום על הסכם אם הוא לא סגור פיננסית. חסרים מאות מיליוני שקלים וזה גם אינטרס של רשות השידור שיש לה מקורות פיננסיים ליישום הרפורמה. אנחנו לא נשחרר 600 מיליון שקל על משהו שהוא לא סגור פיננסית. חסר מקור מימוני כדי שהרפורמה תצא לפועל ואנחנו מציעים ליצור אותו או מהפסקת הפחתת האגרה או העלאת אגרת הרדיו ב-9 שקלים למספר שנים עד 2018. עד שלא תושלם התוכנית העסקית, כך שתהיה מאוזנת, לא נוכל לחתום על ההסכם".
רזניק הוסיף ש"קיים קושי נוסף; כשנחתמו הסכמי העבודה נקבעו במסגרתם גם סלי עבודה אך בשלושה פיילוטים שבוצעו, רשות השידור לא הצליחה לשדר במשך חודש שלם בסלי העבודה החדשים. הדבר הזה יוצר גירעון בתוכנית העסקית של הרשות בכ-20 מיליון שקל בשנה. הנושא ידוע לכל הצדדים וזה עלה בדיון אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה
הראל לוקר שמלווה את הנושא. ברגע שהרשות חתמה היא מחויבת והיא צריכה להוכיח שתעמוד בכך".
