בתום דיון ארוך, ועדת הכספים אישרה (יום ד', 1.8.12) את העלאת המע"מ ל-17% החל מה-1 בספטמבר, ברוב של 11 בעד ו-6 נגד.

שר האוצר יובל שטיינית אמר בדיון כי "יש להוכיח לעולם שאנחנו לא ספרד ושנעמוד ביעד הגירעון. לנו אין כרית ביטחון בדמות גוש האירו". . שטייניץ הקרין פסימיות לגבי הכלכלה העולמית ואמר: "הצמיחה הממוצעת בגוש האירו היא שלילית. דירוג האשראי של כמעט כל מדינות היבשת הורד ואפילו גרמניה קיבלה אזהרת צמיחה. האבטלה בכל גוש האירו בסימן עלייה. אפילו בסין ובברזיל יש ירידה בצמיחה והשפל העולמי משפיע גם עלינו. אך כשמדינה באירופה נופלת יש לה כרית ביטחון. היא חלק מגוש האירו, כי בגרמניה ובצרפת יודעים שזה ישפיע עליהן. לנו אין כרית ביטחון".

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, אמר כי "ייתכן שנגלה בעוד כמה חודשים שנצטרך לנקוט בצעדים נוספים אם העמקת הגבייה לא תתבצע ולא יושגו הכספים כתוצאה מתשלום מס בגין רווחים כלואים. קל מאוד לומר יהיה בסדר. קל מאוד לפני בחירות להגיד יהיה בסדר. זה מאוד אחראי לנסות ולטפל בבעיה כעת וזה מה שהממשלה עשתה".

פישר אמר כי "הטענה שנשמעת בימים אלו, על פיה היינו צריכים להגדיל את הגירעון במקום להעלות מיסים, אינה במקומה, היות שזה בדיוק מה שעשתה הממשלה - הגדילה את הגירעון כדי להעלות פחות מיסים היום, ולמעשה העבירה את הנטל לדורות הבאים".

פישר אמר כי סבר שצריך היה להעלות את הגירעון רק ל-2.5% מהתוצר, אך הממשלה היא זו שקיבלה את ההחלטה, ומה שחשוב כעת זה לעמוד ביעד. "חשוב להבין, שישנה גם חריגה בהוצאות המתוכננות של כ-15 מיליארד שקל מעבר לכלל ההוצאה, וגם עם זה תצטרך הממשלה להתמודד, כלומר, להפחית את הגידול המתוכנן בהוצאה. ברצוני להדגיש, שאם לא נטפל בחריגה מיעד ההוצאה הגירעון יעמוד על כ-4.5% ב-2013, ואם בנוסף על כך הממשלה לא תעלה את המיסים, הגירעון עשוי להגיע לסדר גודל של 6% מהתוצר - רמה מסוכנת מאוד למשק שצומח בסדר גודל של 3% בשנה".

לגבי העתיד לבוא, אמר פישר כי ניתן לתאר שני תרחישים: בתרחיש הראשון אירופה מצליחה להתמודד עם המצב הנוכחי. "תחזיות הצמיחה שהצגנו עד כה מתבססות על תרחיש זה", ציין פישר. אולם, קיים גם התרחיש השני, שבו תיתכן עזיבה של חלק מהמדינות את גוש האירו. "איננו יודעים מה יהיו התוצאות של המשבר הפיננסי שיתרחש במצב כזה. למעשה, אף אחד לא יודע, ואיננו יודעים מה יהיו ההשלכות על כלכלת אירופה ועל כלכלת ישראל. אף אחד אינו יודע מה יקרה בתרחיש כזה. עלינו להיות מוכנים לאפשרות כזו, כלומר, לטפל במצבו של המשק לפני שניכנס למשבר כזה: לשמור על יציבות המערכת הפיננסית, ולטפל במצב התקציבי של הממשלה".

יחימוביץ': "למה תמיד אותו ציבור משלם?"

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה לנגיד פישר כי המצגות בדבר המצב הכלכלי הקודר אינן שנויות במחלוקת, וכי היא חולקת עליו שהברירה היא או לומר "יהיה בסדר", או "הכרה בעובדות". לדבריה, "כולם מכירים בעובדות. הוויכוח הוא מי ימלא את הבור שנפער. האם העניים ומעמד הביניים ישלמו אותו, כפי שעולה באופן בוטה וקשה מהחלטות הממשלה, או שלשם שינוי הוא יילקח מחגורת השומן המצומצמת והתפוחה של החברה הישראלית, שנותרת חסינה ואף עם מתנות נוספות אחרי גזירות נתניהו".

"מעבר למע"מ, שהוא מס שככל שאתה עני יותר אתה משלם אותו יותר, הצליח נתניהו, באופן גאוני וייחודי רק לו, להפוך גם את מס ההכנסה למס רגרסיבי ולא צודק המוחל רק על מעמד הביניים. הטלת מס מיידי של אחוז אחד על מי שמשתכר 9,000 שקל עד 42 אלף שקל היא הפוכה לפרוגרסיביות. אנשים אלה, המהווים חוט השדרה היצרני והתורם של המשק, יראו את ההורדה בתלוש באופן מיידי, שעה שכל מי שמרוויח יותר לא ישלם פרוטה. ההחלטה על הטלת שני אחוז מס על הכנסה כוללת של 67 אלף שקלים אינה שווה את הנייר שהיא כתובה עליו, על קבוצה זו הוטל בכוונה מס מורכב שייקח שנים לייצר מנגנון גבייה שלו, והוא לא ייגבה לעולם. זה נעשה בכוונה תחילה ובזדון", דברי יחימוביץ'.

יחימוביץ' תקפה את שטייניץ על כך ששב והשתמש עד לזרא באיום ספרד-יוון. "או ששטייניץ ונתניהו בורים או שהם מוליכים שולל במודע את הציבור. אמש בסבב הראיונות שהעניק ראש הממשלה שאל אותו המראיין מה דעתו על שתיים מהצעותיי החלופיות: מס ירושה על עיזבונות של עשירים מאוד, והעלאה מתונה של מס חברות. נתניהו השיב שאלה הצעות נוסח יוון. ובכן, עובדה מספר אחת: מס ירושה הוא עניין מאוד אמריקני, ובארה"ב (18% מס ירושה) הוא גבוה מביוון (10%). עובדה מספר שתיים: יוון התמוטטה בראש ובראשונה בגלל הורדה פראית של מס חברות, 'כדי לעודד משקיעים' עד שקופתה התרוקנה. בדיוק מה שעשה נתניהו. הוויכוח הכלכלי בין קפיטליזם לבין סוציאל דמוקרטיה הוא חשוב ולגיטימי. אבל אין צורך לגבות אותו בסילוף קשה של העובדות, ואני מתבטאת בעדינות".