|
אלביט הדמיה ביקשה שהתביעה תידון בבית המשפט בבנגלור
|
|
|
|
|
בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קובע (24.7.12), כי יש לו סמכות לדון בהסכם לרילוקיישן של ישראלי שאמור היה להישלח להודו, אך החוזה עימו בוטל עוד לפני שעבר למדינה זו.
המהנדס מנדי שפיגלר חתם על הסכם עם חברת אלביט פלאזה הודו, חברת-בת של אלביט הדמיה שבשליטת
מוטי זיסר, לפיו אמור היה להיות מועסק בהודו למשך שלוש שנים. ואולם, בנובמבר 2010, ימים אחדים לפני שעמד לצאת מהארץ, זומן שפיגלר אל מנכ"ל אלביט הדמיה, רן שטרקמן, וזה מסר לו על ביטול החוזה בנימוק של צמצום פעילות החברה בהודו.
שפיגלר הגיש תביעת פיצויים נגד אלביט הדמיה וחברת-הבת, באמצעות עו"ד אסף גרשגורן ממשרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה על הסף, שכן על-פי ההסכם יחול על הצדדים החוק ההודי וכל הסכסוכים הנובעים ממנו יידונו בבית המשפט בבנגלור.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר דחתה את הבקשה באומרה שיש להבחין בין שלב המו"מ לבין החוזה עצמו. אכן, חילוקי דעות הנובעים מהחוזה עצמו יידונו בהודו, אך המו"מ לקראתו והחתימה עליו נעשו בישראל. היא קיבלה את עמדתו של שפיגלר, לפיה החוק ההודי קובע שבמקרה הנוכחי החוק פוקע מעיקרו, ולכן גם תניית מקום השיפוט הכלולה בו שוב אינה קיימת. דגן-טוכמכר העירה, כי בכל מקרה רשאי בית משפט ישראלי להחליט שעניין מסוים יידון בפניו, גם אם קיימת התניית שיפוט זר. לבסוף ציינה, כי גם שיקולי הנוחות מצביעים על הצורך לדון בנושא בישראל, שכן הצדדים והעדים כולם תושבי ישראל.